ברוך בן יגאל ותמונתו של בנו | צילום: אפרת אשל

"רוצה נכד מעמית ז"ל - ולהיות אבא בעצמי"

כשנה וחצי לאחר נפילת בנו עמית, ברוך בן יגאל מקווה שיהפוך לסבא מזרעו: "פנו אלינו 182 נשים מעוניינות" • בראיון מיוחד הוא מספר על רצונו בזוגיות חדשה, ועל המאבק נגד פתיחת קבר בנו: "חרדה בלתי פוסקת"

לברוך בן יגאל יש חלום: להפוך לסבא מזרע בנו עמית ז"ל, שנפל בפעילות מבצעית לפני כשנה וחצי - ואם אפשר, להפוך לאב בעצמו.

"המחבל נתפס": ברוך בן יגאל אמש בקבר בנו עמית ז"ל // צילום: מתוך הרשתות החברתיות

"יש היום טכנולוגיה מטורפת", אומר בן יגאל בראיון שיתפרסם מחר במוסף "שישבת". "במקום שאישה תיקח זרע איקס, היא תיקח זרע עם כתובת, שנקרא עמית בן יגאל, והיא תקבל מעטפת של סבא ברוך וסבתא נאוה. היא תקבל דודים משני הצדדים.

"כשהסיפור הזה התפרסם פנו אלינו 182 נשים, מכל הקשת - חד־מיניות, דתיות שלא הביאו ילדים לעולם. הבחורה הצעירה ביותר שהתנדבה לתהליך היתה בת 21". 

ברוך בן יגאל, צילום: גדעון מרקוביץ' - ארכיון

כדי שהיוזמה תבשיל יש צורך שיעבור בכנסת "חוק ההמשכיות", המאפשר להשתמש בזרע של חללי צה"ל; אחרי שבנו עמית נפל בפעילות מבצעית מפגיעת אבן שיידה מחבל לעבר ראשו, הפך בן יגאל לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם הסוגיה. לאחרונה עלה הנושא לתודעה בעקבות נפילת לוחם מג"ב בר-אל חדריה שמואלי ז"ל, והרצון שהביעו הוריו להיות סבים לנכד מזרעו.

"אנחנו רוצים שכל צעיר שמתגייס יצטרך למלא, נוסף על החתימה על כרטיס אדי, גם רובריקה קטנה שתיקרא 'חוק ההמשכיות' - שלפיה אם חס וחלילה יקרה לו משהו, הוא מאשר או לא מאשר שישתמשו בזרעו כדי להביא ילדים לעולם", מסביר בן יגאל, "כל הקשת הפוליטית תומכת בזה, כולל הדתיים, כי אנחנו לא הולכים נגד ההלכה".

מתנגדי ההליך טוענים שלא מוסרי להביא ילד לעולם כאתר הנצחה לאדם שנהרג. על כך עונה יגאל מייד: "אנחנו מוותרים מראש על ההטבה של יתום צה"ל. הילד שייוולד לא ייקרא ככה, ולא יירשם כחלק ממשפחת השכול". ברוך, גרוש, מחפש כעת בת זוג במטרה לגדל איתה ילד. אם המהלך לא יצלח, הוא שוקל הורות משותפת. "חיפשתי 'דאבל', זוגיות עם ילד", הוא מספר, "לצערי הרב, לא הצלחתי. עכשיו אני חושב על הורות משותפת. כמו שאני רוצה ילד, יש גם אישה שרוצה".

בראיון עימו מדבר בן יגאל גם על הימים המתוחים שעברו עליו עד להחלטת בג"ץ בשבוע שעבר; המחבל שהרג את עמית ז"ל דרש לפתוח את קברו - דרישה שנדחתה בידי השופטים. "מי שייצגו את המחבל הם עורכי דין ערבים־ישראלים, אב ובן. שאלתי את האב במהלך הדיון, 'אם בנך היה נרצח, היית מוכן שיפתחו את קברו?'. הוא נדהם ואמר לי, 'איך אתה מדבר?'. בסוף המשפט הוא עוד הלך לשופטים ואמר בחיוך, 'זה לא אישי'. גרמת לי במשך 45 ימים לא לישון, לחרדה בלתי פוסקת. הייתי מעסיק את עצמי בעבודה רק כדי לא להגיע הביתה ולחשוב, ואתה אומר 'לא אישי'? זה האמא של האישי. אחרי הדיון הלכנו לרחבה ליד הכנסת, וחיכו שם משפחות שכולות. אם ההחלטה היתה אחרת, לא יודע מה היה קורה".

הראיון המלא - מחר במוסף "שישבת"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו