הרב מנחם מנדל טאוב, האדמו"ר מקאליב, שעבר עינויים קשים במחנה ההשמדה אושוויץ והקדיש את חייו למען הנצחתם של ששת המיליונים שנספו בשואה, הלך לעולמו היום (ראשון) בגיל 96.
שלושה ימים בלבד לפני יום השואה, הוזעקו כוחות ההצלה לביתו שבירושלים, וביצעו בו פעולות החייאה, אולם לבסוף נאלצו לקבוע את מותו. לפני מספר ימים הידרדר מצבו לאחר שמעד ונפל בביתו.
האדמו"ר מקאליב נולד ב-1923 בטרנסלבניה. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הנאצים ב-1944 נשלח עם ששת אחיו לאשוויץ. אחיו נספו כולם. הוא שרד את מחנה ההשמדה, אך עבר עינויים קשים שכללו גם טיפול כימי שמנע מזקנו לצמוח.
עם תום השואה התגורר בשבדיה ובארה"ב. ב-1963 הקים מרכז חסידי בראשון לציון וב-1980 הקים מרכז נוסף בבני ברק ועבר להתגורר במקום. ב-2002 הקים בית מדרש בירושלים ועבר להתגורר לידו.
הרב טאוב נחשב לאחד מגדולי מנציחי השואה כיום. הוא תיקן את אמירת תפילת "שמע ישראל" שנאמרת בסיום כל תפילה לזכר הנספים ובסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנים האחרונות החל לפעול להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, מעין מוזיאון משלים ליד ושם, וכן אינציקלופדיה לשואה לציבור החרדי. ב-2012 התחתן האדמו"ר עם שינדל מלניק, בת 55 מבני ברק, חודשים ספורים לאחר שרעייתו הראשונה נפטרה בגיל 94.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, ספד היום לרב והביע צער על פטירתו: "האדמו"ר החסידי שרד את זוועות הנאצים בשואה, והתמסר לבניינו המחודש של עולם התורה במדינת ישראל ובתפוצות העם היהודי. בד בבד הוא עסק בלא לאות בהנחלת זיכרון השואה ובייחוד בגבורת הרוח המרשימה בגטאות ובמחנות".
נתניהו הוסיף כי "הסתלקותו של האדמו"ר מקאליב סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה מעצימה את מחויבותנו הנצחית - לזכור ולא לשכוח. יהי זכרו ברוך."
ב-2010 התראיין הרב הקשיש באופן חריג ל"ישראל היום" וסיפר על חלק מהזוועות שחווה בשואה. "היינו קבוצה של 20 אנשים בגטו ורשה ורצו לזרוק אותנו אל האש, אמרתי - ריבונו של עולם תן לי לחיות ואני מבטיח לך שאגיד 'שמע ישראל' עם יהודים חיים. פתאום נפתח שער ובאו קצינים וביקשו לקחת אותנו לעבודה. ברחנו משם וככה ניצלנו".
בניגוד לרבנים חרדים רבים, עמדותיו היו מאוד קרובות לאלו של הציונות. "אנחנו בעצמנו מכחישי שואה. אם אנחנו לא זוכרים את השואה מדי יום ולא עושים שום דבר בשביל להזכיר אז אנחנו מכחישים. אין לנו סבלנות, צריך אפילו דקה אחת ביום להזכיר את השואה. אני אומר למי שלא יכול, שעסוק, תגיד רק את הפסוק שמע ישראל ותחשוב על השואה. שנזכור".
"צריך לקרב אנשים לארץ ישראל, אסור שאנשים ירדו מהארץ. ירושלים היא הלב של מדינת ישראל", הוא קבע בנחרצות. על רקע מסרי הקירוב נשאל הרב על הכעס על החרדים שלא עומדים בשעת הצפירה "יש לי גבאי כבר 45 שנה, בכל פעם שהוא שומע צפירה הוא הולך מהר ולוקח משנה ולומד לזכר הנספים. זאת הדרך שלנו. הדרך איך לזכור היא פחות חשובה, יותר חשוב לזכור ולא לשכוח - ולא רק פעם בשנה". עוד נשאל בנוגע לזקן שלו, שלא גדל בשל הניסויים שעבר, וסירב לענות: "על זה לא מדברים. זה ביני לבין הקדוש ברוך הוא. הכי חשוב שאנשים יבכו ביום הזה. שיזכרו".