המכתבים חשפו: היהודים באיראן רכשו את קבר מרדכי ואסתר

חליפת מכתבים היסטוריים משנת 1968, שחושפת הספרייה הלאומית לקראת חג הפורים, מוכיחה שנציגי יהדות איראן רכשו את קבר מרדכי ואסתר בעיר המדאן, עיר במערב איראן, בחגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש, שצוינו ב־1971.

במכתבים נחשף המשא ומתן בין נציגי היהודים במדינה לשלטונות השאה, שמטרתו רכישת חלקת הקבר, שבו על פי המסורת קבורים מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

סוגיית קברם של מרדכי ואסתר היא נושא שנוי במחלוקת, מכיוון שמקום קבורתם אינו מתואר במקורות היהודיים. על פי כמה מסורות מימי הביניים, מקום הקבורה נמצא בהמדאן. אחת המסורות שנקשרו סביב הקבר מספרות שלאחר מות המלך אחשוורוש, ביקשו תומכי המן לנקום באסתר ובמרדכי. השניים נמלטו להמדאן, ושם נפטרו. את העדות הראשונה על שיוך המוזוליאום לאסתר ולמרדכי סיפק בנימין מטודלה, היהודי הנודד בן המאה ה־12. כך כותב מגלה הארצות: "ומאותו ההר עד חמדן מהלך עשרה ימים, היא מדי העיר הגדולה, ושם כמו 50 אלף מישראל ושם לפני כנסת אחת קבורים מרדכי ואסתר".

ההתכתבות יוצאת הדופן השתמרה בארכיון ארגון אורט, השמור בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שבספרייה הלאומית, ולדברי אוצר אוסף האסלאם בספרייה, ד"ר סם טרופ, היא מעידה שאכן השאה האחרון של איראן - מוחמד רזא שאה פהלווי - ראה עצמו כממשיכו של כורש וביקש להקרין תדמית זו אל יהודי הממלכה. חגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש היו בדיוק האירוע שלו ציפה השאה.

השלטון דרש תשובה

במכתב ששלח המנהל הכללי של המחלקה לארכיאולוגיה ולחינוך ציבורי, עבדוללי פורמנד, אל נציג יהודי איראן בפרלמנט, לטפאללה חי, מבהיר הראשון שהמשרד לחינוך לאומי יסייע בידיה של הקהילה היהודית באיראן לרכוש את הקבר ואת האדמות סביבו מידי בנק באזארגאני המחזיק בהם, והרכישה תמומן באמצעות מכירת כרטיסי כניסה לקבר.

בהתכתבות בין המשרד לבין נציג היהודים מורגשת תחושת הדחיפות של המשטר. השולח, פורמנד פרהמנד, מאיץ בקהילה היהודית להחזיר לו תשובה על היוזמה, מכיוון שטרם נענו פניות המשרד. על פי המכתבים, אדמות הקבר אכן נרכשו והעסקה בוצעה ב־18 בינואר 1970, ולאחריה עברה חלקת הקבר לרשות הקהילה היהודית.

ד"ר טרופ: "ההתכתבות מעידה שהשאה ראה עצמו ממשיכו של כורש וביקש להקרין תדמית זו ליהודי הממלכה. החגיגות היו בדיוק האירוע שלו ציפה".

חרף ההישג ההיסטורי, "ירח הדבש" של יהודי איראן והשלטונות במדינה הגיע לקיצו מהר למדי עם עליית חומייני לשלטון והתבססות המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979. באותו זמן גם נמלט השאה האחרון של איראן לארצות הברית.

יצוין כי למרות המסורת ארוכת השנים המזהה את הקבר עם דמויותיהן של מרדכי ואסתר, לסיפור המגילה כולו אין תיעוד בכתובים איראניים, ומדובר, לפי אחת הסברות המובילות, דווקא בקברה של המלכה שושן-דֹחְ'ת, אשת המלך יַזְדֶגֶרְד הראשון מהמאות ה-5-4 לספירה.

ד"ר סם טרופ, אוצר אוסף האסלאם בספרייה הלאומית, מסביר כי "סיפור זה שופך אור ייחודי על קשרי הקהילה היהודית עם השלטונות באיראן לאורך השנים ועל המעמד המיוחד של כורש, הן בקרב יהודים והן בציבור הפרסי".