עבודות על גשר יהודית בתל אביב בשבת // צילום: גדעון מרקוביץ

רבנים בפסק הלכה חריג: "מותר להסכים לחילול שבת מקומי"

בנייר עמדה שמפרסם ארגון "בית הלל" קובעים רבנים כי לעיתים "מותר ואף ראוי להסכים לחילול שבת מקומי אם הדבר ימנע חילול שבת גדול יותר"

שבוע בלבד לפני הבחירות, יוצאים רבני ורבניות ארגון "בית הלל", ארגון דתי ליברלי, בפסק הלכה חריג שפותח אפשרות לעבודות בשבת. בפסק ההלכה, שיפורסם בנייר עמדה ביום שישי הקרוב בתי הכנסת, עוסקים הרבנים בסוגיית השבת הציבורית בכלל, ובשאלה האם מותר למדינה לאפשר חילול שבת. למעשה, הם מציעים כי יש מקום לאפשר זאת במצבים מסויימים. 

בפתח המאמר ההלכתי הם הסבירו כי המאבק בין דתיים לחילונים ובין השקפת עולם דתית ומסורתית לבין השקפת עולם שמבקשת חופש מדת, עלולה לסכן את הלכידות בחברה הישראלית. "מתוך תחושת אחריות חובה להוסיף למנעד הצלילים את ערך האחדות והחומה להישמר מקרע בתוך העם היהודי", הם כותבים. "בצד המאמץ הקבוע להטמיע בחברה את ערכי המסורת היהודית והחינוך לנאמנות לשמירת השבת, ישנה התביעה שמקנת הדורות משוקעת בה – שלא להקצין את המחלוקת". 

עוד בערוץ יהדות:

בזהות בדויה: סרבן גט ניסה להגיע לחתונה – ונעצר

- חרדים נגד נטפליקס: "מצלמים אותנו כאילו אנחנו חיות"

הרבנים מסבירים כי בעשרות השנים האחרונות נשבר הסטטוס קוו ו"לעיתים לב הפרהסיא הציבורית נצבעת בצבעים של חילול שבת". לדבריהם "בחלק ההולך והגדל של הציבור הדתי מסתמנת מגמה של חוסר נחת מפני צפי של מלחמות שבת חדשות. נטיית הלב היא להגיע להסכמים שירצו את שבתם של אלו שלא מקפידים על קלה כחמורה". האם ניתן להסכים לקיים אירועים בשבת תוך כדי חילול שבת, להשתתף באירועים כאלו כצופה או מרצה, או האם יש להתנגד ולהילחם נגד חילול שבת, הם תוהים. 

בתשובה הם מביאים תקדים הלכתי שלפיו אם מצילים אדם מעבירה חמורה יותר, מותר לא לפעול באופן אקטיבי נגד חילול שבת ולעיתים אפילו לשתף פעולה עם העבירה. "משמע מכאן שכאשר נמנעים מהפרשה מעבירה (אפילו באופן אקטיבי – משתפים פעולה עם העבירה) אבל במעשה זה מצילים מעבירה חמורה יותר – הדבר מותר. 

"ספק אם היתרו של הרב יחיאל יעקב וינברג יחול גם על הפעלת מתנ"סים לפעילויות שבת שיש בהן חילול שבת, בטענה שזו הדרך לאפשר למשהו מן השבת להיות חלק מחייהם של מי שאינם מקפידים על ההלכה. אף הרחבת ההיתר לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, מתוך כוונה למנוע שנאת אחים – מפוקפקת. עם זאת אי אפשר שלא לציין שהדיון עוסק בסיוע לעבירה מתוך מגמה של מצווה – ביטול של שנאת אחים קיימת או פוטנציאלית – ולפיכך ייתכן שניתן להקיש מהיתרו של הרב וינברג לסוגיית השבת", כותבים הרבנים. 

המאמר ממשיך ודן בשאלה האם מותר לשתף פעולה עם חילול שבת על מנת לשמור את השלום בין בני אדם, וקובעים כי יש היתר לסייע בעבירה מצב כזה, אך רק בספק ובסיוע קל. "אם העבירה היא מדרבנן והסיוע לא נעשה בשעת העבירה עצמה. יש אומרים שזאת בתנאי שניתן לתלות (אפילו תלייה רחוקה) שהעבירה לא תיעשה והמסתייע מכוון לפעולה המותרת". 

הרבנים ממשיכים ותוהים האם הסכמה לאירועים ציבוריים שיש בהם חילול שבת מחלק מהתחומים תמנע אירועים אחרים ותביא למיעוט בחילול שבת. "האם נכון לאפשר אירועים של חילול שבת כדי למנוע התרחקות עמוקה ורחבה ממסורת ישראל ואמונתו?", הם שואלים. לדבריהם, בדורות הראשונים הובהר בתשובה כי אסור למנהיגות הציבורית להסכים אפילו לחטא קטן כדי למנוע מיחידים חטא גדול. עם זאת, במקרים אחרים עלתה הסברה שיש מקום להתעלם ממעשי עבירה "משום שאין דרך להשפיע על ביטולם ומשום הצורך לבצע פעולות של תקנת הדת בחומים אחרים". 

"בציבור הדתי מסתמנת מגמה של חוסר נחת מפני צפי של מלחמות שבת חדשות" // צילום: קוקו

לבסוף, הם מסכמים, אין מקום להתיר התפשרות ושיתוף פעולה עם חילול שבת ציבורי "משום דרכי שלום", אולם ייתכן כי אין חובה למנוע מאדם שאינו שומר שבת לחללה, ואף מותר לסייע לו. "ראינו את הגישה שאומרת שמי שאינו מקפיד כלל על ההלכה, אין אחריות של שומרי השבת על שמירת השבת שלו, ואין מניעה להותיר לו בה מרחב שיעשה בו כרצונו". 

"התפשרות ציבורית מצד שומרי המצוות, אף אם מקדמת במובנים מסויימים את ערכיה של התורה, הלא היא מעתיקה את האחריות לחילול שבת מן היחידים אל הכלל, וזה דבר שאין לעשותו. עם זאת, השאלות הציבוריות צריכות לה יבחן לפי המקום והזמן. יש פעמים שההוראה ההלכתית תהיה לגלות גמישות", הם קובעים. 

"יש פעמים שההוראה ההלכתית תהיה לגלות גמישות", קבעו, "אולם פוסקי זמנינו הזכירו מגבלות על ההתפשרות. אמנם בשאלה דומה מצאנו הכרעה שיש לשקול רווח מול הפסד, ולפיכך מותר ואף ראוי להסכים (בהבעת כאב על כך) לחילול שבת מקומי אם הדבר ימנע חילול שבת גדול יותר", ציינו הרבנים. 

הם מסכמים וקובעים כי "לא נכון להשתמש באמצעי סמכות שלטוניים כדי לעצב את השבת הציבורית בדרך ההלכה, משום שאמצעים אלו לא מיועדים להטלת סייגים הלכתיים. שיקול הדעת הציבורי מורה פעמים רבות שגם לא נכון להשתמש באמצעים אלו מתוך הכרה שהשימוש בהם לא מוביל להעמקת תודעת השבת ושמירת הלכותיה וכפי יה אינה דרכה של תורה. הדרך לקידום שמירת השבת ברשות הרבים היא דרך החינוך ודרך ההסכמות ציבוריות רחבות שתהא בהם הלימה לערכיו ולרצונותיו של הציבור הרחב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...