מסורבת גט בטור מטלטל: "ויתרתי, רק כך הגיע הסיוט שלי לסיומו"

וכשהכל הסתיים עמדתי באולם בית הדין וברכתי: ברוך אתה ה' מתיר אסורות. הדיין הישיר אליי את מבטו ואמר: "אני לא יודע אם אני יכול לברך על זה". זו הברכה שלי, אמרתי, ויצאתי החוצה אל החופש.

על פי המספרים שמפרסמים ארגוני הנשים, יש היום אלפי נשים מסורבות גט בישראל, והן משתייכות לכל המגזרים ולכל המעמדות הסוציו-אקונומיים. למשך שנה וקצת הייתי אחת מהן: אישה שרוצה לסיים את נישואיה הכושלים ואינה מצליחה. בסוף זה נגמר, אחרי שהסכמתי לוותר עוד ועוד, לשלם מחיר בלתי נתפס. 

ימים אחדים אחרי שהאבק שקע, החלטתי להעלות על הכתב תובנות ממקום אישי של מי שעברה את אחת החוויות הקשות והאלימות (כן) שיכולה לחוות אישה. 

למרות שאיש אינו רואה את האזיקים הבלתי נראים על הידיים שלך, את בכלא. מישהו החליט שאת יוצאת החוצה מהחיים הנורמליים שכולם חיים סביבך. כל העולם ממשיך לנוע כרגיל ואת עומדת ומסתכלת סביב ולא יכולה לזוז. איבדת שליטה על חייך. את לא יודעת מתי זה יסתיים וכל יום שעובר הוא מוות קטן. 

לכל הטוקבקיסטים שיכתבו "זה בראש שלך", אז הוא לא נותן גט, אז מה? תמשיכי בחייך וכו' וכו', תנו לי לספר לכם משהו: "משולש הברמודה" הזה שמסורבת גט נמצאת בו אינו תיאורטי, גם אם את לא דתיה. את כלואה בסבך של הליכים משפטיים שאת רוצה לסיים, את רוצה סגירת מעגל ושולחן נקי, אבל אינך מצליחה. 

את הדרך הקשה הזו תובעים ממך ללכת לבד. אם תרצי להתחיל זוגיות אחרת, בית הדין יהיה נגדך, מזהיר אותך עורך הדין, וזה עלול להשפיע על גובה המחיר שתידרשי לשלם בתמורה לגט. אינך יכולה להביא ילדים ולא רק כי הם יהיו ממזרים וייכנסו לרשימה שחורה, אלא כי את באמת לא יכולה: החוק בישראל מונע ממך לעבור טיפולי פוריות, כדי להביא ילד מתרומת זרע או עם אדם אחר, ללא "הסכמת הבעל" – וזאת למרות שילד כזה אינו נחשב ממזר על פי ההלכה! גם בגוף שלך יש מישהו אחר ששולט, קיימים מנגנונים חיצוניים שעוזרים בכך, וכשאת בשנות ה-40 לחייך ויש לך ילד אחד שמבקש אח – נקרע לך הלב כי מי יודע כמה זמן זה עוד ייקח. 

אין לך זכות שלא לחיות עם מי שגורם לך לסבול. את צריכה להוכיח שמגיע לך גט, שיש לך "סיבה מוצדקת" לסיום הנישואין. אבל מה הן עילות גירושין שאישה יכולה להוכיח? ובכן, זו תעלומה. "מאיס עלייך" זה לא מספיק. זה אמנם nice to have, אבל את צריכה להראות עוד סיבות – רק שאיש לא יודע איזה בדיוק. כל מי שקורא מדי פעם את מדורי "יהדות" ברשת יודע שגם נשים שספגו אלימות פיזית, גם נשים שנבגדו, גם נשים שבעליהן עזבו את הבית – לא הצליחו להוכיח שאלה סיבות מספקות לחייב בגט. אז מה יגידו אזובי הקיר? כלומר, סתם נשים כמוני שסבלו בדרך אחרת ורצו חיים חדשים. לא הצלחתי להבין מה אני צריכה להראות ולהוכיח לשלושת הגברים שישבו מולי על הפודיום, ומה ירצה עוד גבר אחד שתבע ממני את חיי, וברצותו הם יעמדו מלכת לעוד זמן רב.

"את צריכה להוכיח שמגיע לך גט, שיש לך "סיבה מוצדקת" לסיום הנישואין". בית הדין הרבני // צילום: דודי ועקנין

מה לגבי "שלום בית"? לא מה שחשבת. נכון, אי שם בלימודייך באולפנית למדת על חשיבות השלום בין איש לאשתו, רק ששכחו לספר לך שבעולם האמיתי, יש למושג הזה עוד משמעות: כלי ציני להמשיך ולכבול אותך בניגוד לרצונך. הופתעתי לגלות שבבית הדין, אין שום בעיה גם לטעון שאת בת זוג רעה, שאת לא שפויה, שאת מורדת, ושלל מחמאות נוספות – וגם לסרב להיפרד ולדרוש ממך לחזור לזוגיות בשם "שלום בית". בעולם הגיוני היה די בכך כדי להבין שיש לסיים את הנישואין. לא בישראל של שנות האלפיים.

כופים אותו עד שיאמר "רוצה אני"? לא כל כך מהר. תוותרי עוד הם אמרו לי. אם לא תוותרי, את תבלי פה עוד 4-5 שנים, ואת הרי רוצה זוגיות אחרת ועוד ילדים וכבר בת 40 וקצת. מצבך קשה, אנחנו רוצים לעזור לך. וכך למדתי שאפשר להרוג גם עם אמפתיה והבנה למצבי הקשה.

כתובה. בכל חתונה בה הייתי, הרב המקדש מעלה על נס, ומהלל ומשבח כמה היהדות מגינה על האישה, ומקריא מתוך הכתובה, היא פוליסת הביטוח שלך, הבטחות יפות ורומנטיות תחת החופה. אלא שביום פקודה, המסמך הזה הוא חסר ערך לחלוטין: גם אם תוכיחי באותות ובמופתים שההתחייבויות כלפייך לא קוימו, זה ממש לא משנה. לא קראת את האותיות הקטנות? זו לא עילה לחייב בגט. הכתובה, בה התחייבו בפנייך לדאוג לך, אינה באמת רלוונטית וכמעט אף אישה לא זוכה לקבל אותה במהלך הגירושין.

גם הקהילה לא תעזור לך. חשבת שלא יתנו לו להתנהג כך ולסרב לתת לך גט? חשבת שהחברים יתנו לו כתף קרה? טעית. זה עניין של בינו ובינה, יאמרו לך. הוא לא עושה שום דבר בלתי חוקי, זה לגיטימי, צריך להמתין למה שיאמר בית הדין, אי אפשר לשפוט. מקסימום יהיו יחידי סגולה שידברו איתו, בשקט, לא יותר. חייו כמעט לא ישתנו ואף אחד לא יצביע עליו. את לגמרי לבד בעסק הזה.

"תפרסמי מה שקורה שם, אמרה לי חברה טובה, זה פשוט מטורף, איך זה יכול להיות?" // צילום: אורן בן חקון

אז מה כן? כסף. הרבה כסף. הוא צריך רק לעמוד ולומר שהוא רוצה שלום בית. את צריכה להשקיע ולשכנע שמותר לך לא לחיות עם מי שאינך רוצה עוד, להגיש בקשות על בקשות, להתחנן להקדמת הדיונים, לעמוד לחקירה בבית הדין ולהישאל על הפרטים האינטימיים ביותר (ושם אף אחד לא תוהה האם זה צנוע ששלושה דיינים ועורך הדין של בעלך ידרשו דיווח על יחסי המין שקיימתם או לא). את לא יודעת מתי זה ייגמר וכמה עוד תצטרכי לשלם. וכאשר אין כבר ברירה, צריך פתאום לבקש עזרה מהורייך הפנסיונרים, שמביטים בעיניים כלות כיצד חסכונותיהם מתבזבזים, ללא שום היגיון, כדי להציל את בתם מחיים לא נורמליים.

תפרסמי מה שקורה שם, אמרה לי חברה טובה, זה פשוט מטורף, איך זה יכול להיות? תפיצי בין כל החברים שלו, תכתבי בקבוצות, תתלי שלט בבית הכנסת. אני לא יכולה לעשות את זה, הסברתי לה. בית הדין לא קבע חיוב או סנקציות, ואם אעשה זאת זה והוא ייתן גט, זה ייחשב "גט מעושה". כך, תחת מעטה של סודיות, קל יותר ללחוץ אותך. אז ויתרתי וויתרתי והגעתי לתחתית, וגם אז, רק בלחץ חיצוני נוסף, הגיע הסיוט שלי לסיומו. 

אם יש נערות או נשים צעירות שקראו והגיעו עד הלום, אתן צריכות לדעת: להיות מסורבת גט זו חרב מתהפכת מעל ראשה של כל אישה שמתחתנת כדת משה וישראל. זה יכול לקרות לכל אחת ואחת מכן. אל תפסיקו להאמין באהבה, אבל אם בחרתן להתחתן כהלכה, יש דרכים למנוע או לפחות לצמצם מאד את הסיכוי לכך. ואם יש הורים שקוראים וחושבים שלבת שלהם זה לא יקרה, דעו שגם ההורים שלי חשבו כך. זוהי חובתכם כהורים להיות מודעים לאפשרויות הקיימות היום להתחסן מבעוד מועד ולהגן על בנותיכן מפני אסון כזה. כן, גם אם החתן שלכם נראה מאד נחמד וממשפחה טובה, מי כמוכם יודע שדברים יכולים להשתנות.

אל תעצמו עיניים. פנו למרכז צדק לנשים, שם תמצאו פירוט לכל האפשרויות הקיימות היום להימנע מסרבנות גט או חלילה עגינות.

ואם את כבר שם, ברע הזה, אל תהיי לבד. הקיפי את עצמך באנשים טובים שיעזרו לך לעבור את התקופה הזו, יש עוד כמה כאלה בעולם, ונשמי עמוק.

הכותבת היא אישה נורמלית ושפויה לחלוטין, בעלת השכלה אקדמית, מבית דתי לאומי קלאסי, ממשפחה טובה וממעמד סוציו אקונומי סביר פלוס, שנקלעה למצב משוגע והצליחה לצאת ממנו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו