"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לכבוד ל"ג בעומר: נחשף מטבע מימי מרד בר כוכבא
רשות העתיקות חשפה מטבע ברונזה מימי מרד בר כוכבא ועליו הכיתוב "שנה ב' לחירות ישראל" • מדובר במטבע רביעי מסוגו
צילום: קובי הראתי, עיר דוד // מטבע נדיר מתקופת מרד בר כוכבא התגלה בסמוך לעיר דוד

לכבוד ל"ג בעומר: נחשף מטבע מימי מרד בר כוכבא

רשות העתיקות חשפה מטבע ברונזה מימי מרד בר כוכבא ועליו הכיתוב "שנה ב' לחירות ישראל" • מדובר במטבע רביעי מסוגו

יורי ילון
, עודכן

לרגל ל"ג בעומר, רשות העתיקות חושפת לציבור מטבע ברונזה נדיר מתקופת מרד בר כוכבא (סביב 132 לספירה), שהתגלה בחפירות ארכיאולוגיות בגן הארכיאולוגי ע"ש וויליאם דוידסון, המנוהל על ידי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בירושלים וממוקם בין הר הבית לעיר דוד. החפירות נערכות ביוזמת רשות העתיקות ובמימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד) שמפעילה את האתר. צדו האחד של המטבע מעוטר באשכול ענבים ולידו מופיע הכיתוב 'שב לחר ישראל' (שנה ב' לחירות ישראל), ואילו מצדו השני מופיעים עץ תמר והכיתוב 'ירושלים'.

מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא, אשר הצהירו על מטרת המורדים - לשחרר את ירושלים מידי הכובש הרומי לאחר חורבן העיר, מוכרים בארכיאולוגיה. מציאת מטבעות אלו מסייעת לחוקרים לצייר את מפת המרד לפני כ-1,900 שנה. מעניין כי המורדים נהגו להטביע את מטבעות המרד על גבי מטבעות של השלטון הרומי שפניהם שויפו או הושחתו, אולי מתוך התרסה כלפי הכובש הרומי. מטבעות המרד נשאו על פניהם את חזית בית המקדש, חצוצרות, נבל, כינור וגם כתובות: "גאלת ישראל" ו-"חרות ישראל".

צדו האחד של המטבע - אשכול ענבים // צילום: קובי הראתי, עיר דוד
צדו האחד של המטבע - אשכול ענבים // צילום: קובי הראתי, עיר דוד

ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף המטבעות ברשות העתיקות, בדק יותר מ-22,000 מטבעות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בשטח העיר העתיקה בירושלים. מבדיקה זו עולה, כי רק ארבעה מטבעות מתוכם מתוארכים למרד בר כוכבא. מדובר במספר זעום ביחס למספרם הרב של מטבעות בר כוכבא אשר נמצאו מחוץ לירושלים. המטבע הנוכחי הוא היחיד אשר עליו מופיעה המילה ירושלים, שנמצא בתחומי ירושלים הקדומה, והוא הרביעי שנמצא בתוך תחומי העיר העתיקה.

על אף שאיפתם לעשות כן, לא הצליחו מורדי בר כוכבא לחדור לתחומי ירושלים הקדומה. על רקע זה, נשאלת השאלה כיצד בכל זאת עשו ארבעה מטבעות מתקופת המרד את דרכם אל העיר. חופרי האתר, הארכיאולוגים מורן חג'בי וד"ר ג'ו עוזיאל מרשות העתיקות, מעלים את האפשרות כי המטבעות הובאו לירושלים בה ככל הנראה שכן מחנה הלגיון, בידי לגיונרים רומאיים מהלגיון העשירי, אשר לקחו חלק בדיכוי המרד, ושמרו את המטבעות שמצאו בשדות הקרב כמזכרות.

צדו השני של המטבע: עץ תמר עם כיתוב "ירושלים" // צילום: קובי הראתי, עיר דוד
צדו השני של המטבע: עץ תמר עם כיתוב "ירושלים" // צילום: קובי הראתי, עיר דוד

במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי, המתבסס על עדותו של ההיסטוריון הרומי קאסיוס דיו, מקובל שמרד בר כוכבא פרץ בשנת 132 לסה"נ. זאת, לאחר שהקיסר הדריאנוס הכריז על הקמתה של קולוניה רומית בשם "איליה קפיטולינה" על חורבותיה של ירושלים היהודית, והחל בבנייתו של מקדש לאל יופיטר בהר הבית. ייסודה של העיר הרומית ובנייתו של מקדש אלילי במקומו של המקדש היהודי, בנוסף לגזרות דתיות, התסיסו את האוכלוסייה היהודית שנותרה ביהודה. זו, פתחה במרד רחב כנגד השלטון הרומי בהנהגתו של שמעון בן-כוסיבא, שכונה "בר כוכבא". המרד עצמו נמשך כחמש שנים, וגרם לאבדות כבדות בקרב הלגיונות הרומאים עד כדי כך שנאלצו להזרים יחידות צבא גדולות מרחבי האימפריה הרומית כדי להשלים את השורות. המרד הסתיים בחורבן של מאות יישובים וכפרים יהודים, שלקחו חלק במרד, אך דמותו של בר כוכבא נותרה חקוקה בזיכרון העם כגיבור היסטורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...