"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תגלית מפתיעה: חותמת נדירה מימי שיבת ציון
הממצא הארכיאולוגי שהתגלה בעיר דוד מעיד על פעולות השיקום של העיר בתקופת עזרא ונחמיה • "העדות מוסיפה מידע רב - הממצאים עד כה היו דלים ביותר"
צילום: שי הלוי רשות העתיקות // החותם שאותר בחפירות הארכיאולוגיות

תגלית מפתיעה: חותמת נדירה מימי שיבת ציון

הממצא הארכיאולוגי שהתגלה בעיר דוד מעיד על פעולות השיקום של העיר בתקופת עזרא ונחמיה • "העדות מוסיפה מידע רב - הממצאים עד כה היו דלים ביותר"

יורי ילון
, עודכן

עדות ארכיאולוגית בצורת טביעת חותם נדירה מימי שיבת ציון בירושלים התגלתה בעיר דוד. הממצא מעיד על פעולות השיקום של העיר בתקופת עזרא ונחמיה. עדות זו, יחד עם ממצאים נוספים, עשויים ללמד כי על אף מצבה הקשה של ירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון, נעשו מאמצים להשיב את מערכות המינהל לתקינותם.

הממצא התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי בעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. על הטביעה מופיעה דמותו של אדם היושב על כיסא גדול, ככל הנראה מלך, ולפניו עמודים, המייצגים את האלים נבו ומורדוך. גודלה של פיסת הטין, כ-4.5 ס"מ, מעיד כי שימשה לסגירת מכל גדול.

לדברי פרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, "הממצאים שנתגלו עד כה מהתקופה הפרסית היו דלים ביותר, ובשל כך גם חסר מידע על אופייה ומראה של העיר בתקופה זו. מציאתם של הממצאים האלה בהקשר ארכיאולוגי שניתן לתארך בסבירות גבוהה, נדירה מאוד".

מראה כללי של חפירת חניון גבעתי בעיר דוד // צילום: רשות העתיקות
מראה כללי של חפירת חניון גבעתי בעיר דוד // צילום: רשות העתיקות

"טביעות החותם - הבולות - היו פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מסמכים או מכלים, למשל קנקנים לאכסון תוצרת חקלאית שנאספה כמס, והן נועדו לשמור עליהם סגורים בדרך ליעדם. החפצים עצמם לרוב לא נפתחו או שלא שרדו, אך הבולות, שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה, דווקא השתמרו".

"מציאתם של הבולה והחותם בעיר דוד מלמדת שעל אף מצבה הקשה של העיר לאחר החורבן, נעשו מאמצים להשיב את מערכות המינהל לתקינותן, ותושביה המשיכו להשתמש במבנים שחרבו בה".

עוד בנושא:

שריד קדום התגלה בציפורי: "הפרצופה"

מחקר חושף: מי בנה את קשת וילסון בירושלים?

בערב חנוכה: המנהל האזרחי עצר הרס עתיקות בארמונות החשמונאים

הסמלים לדברי ד"ר עידו קוך מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת ת"א, בארץ נמצאו רק כ-10 פריטים בסגנון זה במספר מקומות, בהם עין גדי וירושלים, אשר נראה כי היו בשימוש בתקופה הפרסית.

טביעת החותם // צילום: אליהו ינאי - עיר דוד
טביעת החותם // צילום: אליהו ינאי - עיר דוד

בולה נוספת מסגנון זה, אף היא מהקשר של התקופה הפרסית, התגלתה בחפירות שערכה ד״ר אילת מזר בצידה המזרחי של גבעת עיר דוד. החותם עשוי שבר כלי חרס גדול, מתוצרת מקומית, שעל צידו החיצוני נחרתה מסגרת מעגלית המחולקת לשני מדורים ובהם מספר חריתות ליניאריות.

לדברי החוקרים: "מציאתם של הממצאים החדשים במדרון המערבי של גבעת עיר דוד מוסיפה מידע רב אודות מבנה העיר בתקופת שיבת ציון, תקופה עליה ידענו עד כה בעיקר מהספרות המקראית מספרי עזרא ונחמיה. מיעוט הממצאים מפרק זמן זה הקשה על הבנת מעמד והיקף העיר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...