כפעיל חברתי למעלה מ- 38 שנה, פעלתי ופועל, מזה זמן רב, מול הגורמים הרלוונטיים, בתקווה לאוזן קשבת ולהבנה, עבור הכלל והפרט ללא הבדלי מין דת וגזע. אין ספק שכל המגדרים מעדיפים לאחר 120 שנות חייהם, להיקבר בקבורת שדה באדמה, ולא בקומות (כוכים) בתוך הקיר.
כיום קבורת שדה בירושלים ובערים נוספות כיום היא פריבילגיה לבעלי אמצעים בלבד. אני מודע לעובדה שיש מצוקת קבורה אדירה, אך ישנם שטחים רבים בירושלים, שכן ניתן לשקול הפשרת קבורת שדה, ואף הבאתי בעבר לגורמים הרלוונטיים את הפתרונות האלטרנטיביים, ומקומות פוטנציאלים שניתן להפשיר לקבורת שדה. האם רק מי שיש לו כסף יקנה קבר בחייו ויזכה להיקבר בקבורת שדה, ומי שאין ידם משגת יקברו בתוך קירות? בכוכים?
הגיע הזמן שהמדינה תפעל לאתר שטחים לקבורה בישראל, ובמיוחד בירושלים. לא ייתכן שאזרחים יקברו אחד מעל השני בקומות. כיום ישנם מקומות שבהם מספר נפטרים קבורים בקירות אחד מעל השני. האם זה הגיוני כאשר אדם מגיע להר המנוחות על מנת לבקר נפטר ממשפחתו, או ממכריו אשר נפטרו, הוא נזקק לסולם על מנת להגיע לקבר של יקיריהם?
לכל עדה יש מנהג אחר לכבד את הנפטר. לעיתים מדובר בהנחת פרחים על הקבר, פעמים זהו אבן על הקבר, ולפעמים להניח צדקה, להדליק נר אפילו לומר תהילים, ולצערם הם אינם יכולים לעשות זאת.
אלו שאמורים להיאבק על בזיון הנפטר לא עושים מספיק. גדולי הפוסקים כבר קבעו שאין לקבור בשום פנים ואופן בכוכים ובקומות. כאשר לדעת חלק גדול מרבני ישראל זו בכלל לא קבורה על פי ההלכה. לא מזמן פורסם שהרב אלישיב דיבר בחריפות נגד קבורה כזו, וכן הביא את דברי רש"י בסנהדרין דף מ"ו-ב "קבורה משום כפרה, בהטמנה זו שמורידים ומשפילים את הנפטר בתחתיות הארץ זה הכפרה של האדם".
הכותב הוא חבר הנהלת המנהל הקהילתי בפסגת זאב לשעבר ומבקר של אחד מארגוני חברה קדישא בירושלים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו