בקיץ האחרון הודיע אבנר שלו, יו"ר הנהלת יד ושם, על פרישתו מהתפקיד לאחר 27 שנות כהונה, בגיל 81. שלו, הפנים הכי מזוהות עם יד ושם ומי שהפך את המוסד ממצודת זיכרון והנצחה, שמשכה אליה בעיקר ניצולים, לאחד המוזיאונים ומכוני המחקר המובילים בעולם - בוודאי לא תיאר לעצמו את עוצמת הסערה שתעורר זהות מחליפו העתידי.
מהרגע שבו הכריז רה"מ נתניהו על תא"ל (מיל') אפי איתם כעל מחליפו של שלו, החלו הרוחות ללהוט - משמאל ומימין. דבריו של איתם מ־2006 על "גירוש ערבים משטחי יו"ש" גררו מכתבי התנגדות למינוי גם מקרב חוקרים בכירים מיד ושם, דוגמת פרופ' יהודה באואר ופרופ' חוי דרייפוס. מנגד, בימין רואים בהתנגדות למינוי ניגוח פוליטי, ואת איתם עצמו תופסים כיו"ר ראוי למוסד.
שלו מגלה בראיון עימו, שיתפרסם מחר במוסף "ישראל השבוע", כי למרות שנותיו הרבות בתפקיד, איש מהממשלה לא התייעץ איתו על זהות מחליפו. עם זאת, הוא מבהיר כי נפגש עם איתם ואומר: "אעבוד בזרועות פתוחות עם כל מועמד שהמדינה תאשר בתום התהליך. כך יעשו גם כל אנשי יד ושם, ככל שאני מבין ומכיר אותם. אפילו שיש כאלה שיסתייגו, הם יעבדו עימו מתוך נאמנות אדירה למוסד". הוא אף הוריד מהשולחן אפשרות של "מרד חוקרים" לאחר מינוי איתם: "אני לא מכיר שמועות ותסריטים כאלה. יד ושם מורכב מאנשים מקצועיים ומסורים הרואים בעבודתם שליחות. אני מניח שהרבה תלוי באופן שבו יתפתחו הדברים בפועל".
שלו אף חושף בראיון את אחורי הקלעים של פרשת "החוק הפולני", שגרר הצהרה משותפת של ממשלות ישראל ופולין הקובעת כי "המונח מחנה ריכוז פולני או מחנה מוות פולני, מוטעה לחלוטין". הוא מבהיר כי הפרשה לוותה ב"תמימות מצד ממשלת ישראל", ומבהיר כי מבחינת יד ושם, המסמך הקובע הוא הצהרת המוסד על כך שבהסכם יש פרטים "החוטאים לידע ההיסטורי הקיים".
"הפולנים דבקים בסיכום בין הממשלות ואומרים שהם לא מכירים בשום דבר אחר, אבל אנחנו דבקים בנייר שלנו", מצהיר שלו.
בהתייחס למגיפת הקורונה מעיד שלו כי המוסד נפגע באופן קשה ביותר, בעיקר בגלל מחסור בתרומות מחו"ל. "תורם ענק אומר לי 'פיטרתי עכשיו 10,000 איש - אני לא יכול להעביר לך כסף'", הוא מספר, ומתגאה בכך שבכל שנותיו ביד ושם לא היה אף פעם גירעון. "עם זאת", הוא מבהיר, "השנה הבאה היא לא ברורה, מכיוון שעדיין אין תקציב מדינה".
הראיון המלא - מחר במוסף "ישראל השבוע"