ביזוי המת: כך מופלים לרעה מאות אלפי חסרי דת בישראל

יש יותר מ-400 אלף חסרי דת בישראל, אך כשהם מתים הם זוכים ליחס מפלה וממדר מצד המדינה, תוך התעלמות מתקנות שנכתבו לפני עשרות שנים וללא תקציב מספק. כך עולה ממחקר חדש של מכון המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ), שכתבה ג'רי אלמו-קפיטל. המחקר נכתב לקראת דיון משותף של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, בנושא קבורה אזרחית בישראל.

בתקנות החוק לזכות לקבורה אזרחית, שנחקק ב-1996, נקבע כי כל אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי, וכן צוין שיוקמו בתי עלמין באזורי הארץ השונים, כשביניהם מרחקים סבירים. אך מהמחקר שהגיע לידי "ישראל היום" עולה כי במציאות, עשרות שנים לאחר חקיקת החוק - המרחק בינו לבין המציאות אדיר.

מתוך 1,200 בתי עלמין בישראל, מספקים רק 27 מהם שירותי קבורה אזרחית דה פקטו, ועוד ארבעה הם ללא רישיון קבורה בתוקף או בתהליך של חידוש רישיון. הרוב המוחלט של בתי העלמין מספקים שירותי קבורה אך ורק לתושבי המקום או ערים סמוכות, ורק שלושה מהם - עמק חפר, באר שבע וגבעת ברנר - מספקים שירותי קבורה במימון המדינה לנפטרים מכל רחבי הארץ. תושב ירושלים, למשל, שמעוניין להיקבר בקבורה אזרחית, יכול לעשות זאת רק בבאר שבע או בעמק חפר במימון המדינה. גם תושבי ערים אחרות לא מקבלים מענה מוסדר.

התקנות של החוק לקבורה אזרחית קבעו שיוקמו בתי עלמין אזוריים בחלוקה לארבעה אזורים - מרכז, ירושלים, צפון ודרום. אלא שגם היום, עשרות שנים לאחר חקיקת החוק, וכחמש שנים לאחר שדו"ח מבקר המדינה נזף בשר הדתות על כך וקבע שעל השר לפעול להכרזה על בתי עלמין אזרחיים - הדבר לא התקיים, וגם היום אין שום היתכנות להקמת בתי עלמין שכאלו. במחקר נכתב כי על מנת להשלים את ההכרזה ביעילות, נדרשים שיתופי פעולה של הרשות המקומית ושל גופי התכנון, אך בשל ריבוי הגופים המופקדים על הטיפול בנושאי הקבורה, והתנגדותם של ראשי ערים לקבור בתחום שיפוטם נפטרים שאינם תושבי המקום - המשרד לשירותי דת מתקשה להכריז על בתי עלמין אזוריים אזרחים.

בתגובה למחקר על כך שעד היום, 24 שנים לאחר תיקון התקנות, לא נעשתה הכרזה על בתי עלמין אזוריים אזרחיים, מסרו במשרד הדתות כי "אי-הכרזה פורמלית על בית עלמין כבית עלמין אזרחי אינה פוגעת במעמדו כבית עלמין אזרחי, ואינה פוגעת בזכות האזרחים המעוניינים בקבורה אזרחית. מבחינת המשרד, עצם מתן רישיון לקבורה אזרחית בהתאם לתקנות - די בה כדי להפעיל בית עלמין לקבורה אזרחית". אלא שלטענה זו אין בסיס, מכיוון שכיום יש רק שלושה בתי עלמין שמספקים שירותי קבורה אזרחית ללא שיקולי מקום המגורים, והם בוודאי מרוחקים מאוד מחלק מהערים המרכזיות בישראל.

אך גם במצב הקיים, עולה כי גופי הקבורה האזרחית מופלים לרעה באופן משמעותי. אף שב-2018 פורסמו מבחני תמיכה לגופי קבורה אזרחית לצורך פיתוח של בתי עלמין אזרחיים בסכום של 14 מיליון שקל, שבהם זכו 11 גופי קבורה - בפועל, רק שני גופים, בחיפה ובקריית שמונה, קיבלו את ההקצאה באופן מלא, ועוד שניים, באריאל ובפתח תקווה, קיבלו חלק מההקצאה. שבעה גופי קבורה נוספים לא קיבלו סכום כלשהו, מכיוון שלא עמדו בדרישות של השלמת מסמכים. כמו כן, בין השנים 2021-2019 הוקצו שלושה מיליון שקלים לפיתוח בתי עלמין יהודיים - אך הקצאה זו לא כללה תקציב כלשהו לפיתוח בתי עלמין אזרחיים.

למעשה, לא רק שאין שום בשורה עתידית למאות אלפי חסרי הדת במדינת ישראל בנוגע להקמת בתי עלמין אזרחיים, בפועל גם אין לאף אחד מידע כמה אנשים מעוניינים להיקבר בשנים הבאות בבתי עלמין כאלו. מפנייה של מכון המחקר למשרד הדתות עלה כי לאחרונים אין נתונים עדכניים לגבי מספר הנפטרים שנקברו בקבורה אזרחית בין השנים 2021-2019, וכן אין בידי משרד הדתות הערכות עדכניות בדבר היקף אלו שיבקשו להיקבר בקבורה אזרחית בשנים הבאות.

ממשרד הדתות לא נמסרה תגובה עד פרסום הידיעה, והיא תתפרסם כשתתקבל.