הרב גרשון אדלשטיין, מגדולי הדור החרדים ליטאים, פרסם היום (שישי) הודעה ברבים בדבר מקרה מותו הטרגי של הסופר החרדי, חיים ולדר. בהודעתו תקף הרב את הפרסומים בתקשורת העוסקים במקרה וציין שההתעסקות בכך שמורה לבתי הדין ועליה להתנהל בצנעה.
נראה כי הודעתו מכוונת למגזין "משפחה" שם התפרסם מאמר מערכת חריף חריף ומושחז, שבו הם הבהירו כי אסור לחרדים להתחמק מהטענות, לא כל שכן לכלי תקשורת מרכזי.
בהודעתו כתב: "כתוב בגמרא - 'הבא וכו' מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעולם הבא, אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא". חובה על כל אחד שישים מול עיניו כי חיי העולם הבא שלו תלויים בזה. ועל כן צריך לדעת את דברים הבאים:
א. אנשים שחטאו נגדם או נגד הקרובים להם, צריכים לפנות לגורמים האמונים על כך, הן כאשר הדבר יועיל רק למקרה שלהם, וקל וחומר כשלדעתם זה ימנע מלהזיק לאחרים, וכן צריך לנהוג כל היודע עדויות בדבר, וכמובן שאין בזה משום לשון הרע. אך הדברים חייבים להיות מטופלים בצנעה, וכמ"ש ואת צנועים חכמה' ורק על ידי אלו הממונים לכך ומומחים בעניין, ולאחר שאילת רב המומחה בדבר.
ב. כלי תקשורת אינם המקום לכך, ועיתונים ועיתונאים, שכל מציאותם לפרסם בחוצות, עוברים באיסור חמור של הלבנת פנים ועליהם לחוש לחורבן החיים, שפיכות דמים ורציחה של האנשים שמפרסמים עליהם, שגם זה אסור בתכלית. ומאחר ובכל מקרה הדבר גורם גם לחורבן החיים של אנשים נוספים, הדברים צריכים להיות מטופלים על פי דין, בצורה מקצועית ונקיה ובצנעה ככל האפשר, ועל הכל צריך ליתן את הדעת ולנהוג על פי דין תורה.
ג. וכל מי שעוסקים בדבר ואינם מן הניזוקים או קרוביהם או הממונים לכך, אינם מועילים לניזוקים כלל. וכל האנשים מבחוץ, שעסוקים רק בהפצות בתקשורת ומרבים להרחיב בכיעור ובדומה לו הם אינם באים לתקן, אלא לקלקל. וחלילה לבני אברהם יצחק ויעקב, ללכת בדרכי הרשעים בצורת "נקמה" ולשה"ר בראש כל חוצות, וח"ו דלא ליעביד איניש דינא לנפשיה, וזהו היפך התוה"ק ובכלל שופכי דמים.
ד. דברים אלו נכונים לכל צורה ואופן של עיסוק ופרסום באמצעי תקשורת לרבים, ובמיוחד בדור התקשורת המהירה של ימינו וה'אתרים' וחדשות האינטרנט על מגרעותיהם האיומות. ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בוודאי ב'עיתון חרדי', שמאז ומתמיד אחריותו היא גם בדברים שאינו מסקר ומדווח, פעמים שאתה מתעלם', והדבר מסור לגדולי התורה.
ה. כל ירא יעשה בדעת ויחנך בביתו וישריש את עניין שכר ועונש, ואת מאמרם ז"ל "ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שבעל כרחך אתה חי ובעל כרחך אתה מת, ובעל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון", ובכלל דבריהם ז"ל, שיחנך ויבאר כי ח"ו שיעלה על דעת אדם שיש מקום והצדקה למעשה של מאבד עצמו לדעת רח"ל, שעניינו חמור מאד כמבואר בדברי חז"ל ובפוסקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו