גידול במספר הגברים החרדים הפונים להשכלה גבוהה

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 היוצא לאור זו השנה השישית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה, אורח החיים.

לפי הממצאים, בשנת תשפ"א (2020/21) למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ-14,700 סטודנטים חרדים, המהווים 4.5% מכלל הסטודנטים בישראל. לאחר גידול מוגבל בשנים האחרונות, קפץ בשנה זו מספר הסטודנטים החרדים בקרוב ל-2,000 סטודנטים (כ-14%), כאשר הגידול בקרב הגברים החרדים היה גדול במעט מזה שבקרב הנשים החרדיות. חלק ניכר מהעלייה במספר הסטודנטים, שנרשמה גם בציבור הכללי (5.5%), אפשר לייחס למגפת הקורונה, ובשנים הקרובות נוכל לראות אם מדובר בשינוי מגמה.

הרכב הסטודנטים: 67.5% מהסטודנטים החרדים הן נשים, כאשר כ-12,100 מהסטודנטים החרדים (82%) למדו לתואר ראשון, וכ-2,600 למדו לתארים מתקדמים, רובם המכריע לתואר שני.

רוב גדול מקרב הסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו בשנת תש"ף (2019/20) במכללות אקדמיות (45%) ובמכללות לחינוך (24%), ומיעוטם בלבד באוניברסיטה הפתוחה (20%) ובשאר האוניברסיטאות (11%).

משלח יד

הבדלים גדולים בין עובדים חרדים לעובדים יהודים לא-חרדים בשנת 2020: לא ניכרת מגמת התקרבות בין ענפי הכלכלה שגברים חרדים מועסקים בהם לבין ענפי כלל האוכלוסייה היהודית, לעומת זאת ניכרת התקרבות בקרב נשים חרדיות.

פילוח מיוחד שנערך על ענף ההייטק מראה כי רק 3% מהגברים החרדים עסקו בכך, לעומת 14% מהגברים היהודים הלא-חרדים. בקרב הנשים החרדיות, הפער קטן, 5% לעומת 7% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות. שיעור הנשים החרדיות שעוסקות בהייטק הכפיל את עצמו בין השנים 2020-2014 (מ-2.7% ל-5%).

בקרב הגברים החרדים, קרוב לשליש (29%) הועסקו בחינוך לעומת אחוזים בודדים מהגברים היהודים הלא-חרדים (5%). רק 3% מהגברים החרדים עסקו במינהל ציבורי וביטחון לעומת 13% בקרב גברים יהודים לא חרדים. 

בקרב הנשים החרדיות, 39% הועסקו בחינוך לעומת 17% מהיהודיות הלא-חרדיות. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה מספר הילדים הגדול באוכלוסייה החרדית, ושעות העבודה הנוחות והאפשרות לעבוד בתוך הקהילה. 23% הועסקו בתחום שירותי הבריאות, הרווחה והסעד (לעומת 19% בקרב יהודיות לא חרדיות); 3% בלבד בתחום המינהל הציבורי והביטחון – בהשוואה ל-10% מהעובדות היהודיות; וכך גם בתחום המסחר, 5% בלבד הועסקו בו לעומת 10% מהעובדות היהודיות הלא-חרדיות.

שימוש באינטרנט

חשיפת החרדים לאינטרנט הגיעה לכדי כמעט שני שלישים (64%) בשנת 2020 לעומת 28% בלבד בשנת 2008, אולם, היא עדיין נמוכה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (93%). החרדים נבדלים גם בדרך החיבור לרשת, ונוטים להתחבר בעיקר באמצעות המחשב הביתי (42%), מאשר באמצעות הטלפון הנייד (30%). גם כאשר יש להם גישה לאינטרנט בשני האמצעים, יעדיפו רובם להתחבר מהמחשב (62%) – לעומת היהודים הלא-חרדים שהשימוש העיקרי שלהם הוא דרך הטלפון הנייד (72%).

אמצעי שימוש: 61% מהחרדים מדווחים כי יש להם מחשב בבית, לעומת 88% בקרב היהודים הלא-חרדים. החרדים שבבעלותם מחשב משתמשים פחות ברוב הפונקציות של המחשב מאשר הלא-חרדים.

דפוסי השימוש: אופן השימוש של חרדים באינטרנט נוטה להיות פונקציונלי יותר מאשר חברתי, ומה השימוש המרכזי שלהם? במקום הראשון, הדואר האלקטרוני (88%), ולאחריו חיפוש מידע (73%), בנקאות דיגיטלית (62%), למטרות עבודה (58%) וקבלת שירותים ממשרדי ממשלה (56%). שיעורי שימוש אלה דומים לאלו של היהודים הלא-חרדי, אך עדיין נתוני חיפוש המידע נמוכים מבקרב היהודים הלא-חרדים (94%), ורק קצת יותר משליש (36%) משלמים חשבונות ועורכים קניות באינטרנט, לעומת יותר ממחצית (53%) מהיהודים הלא-חרדים.

השימוש באינטרנט לצרכים חברתיים רווח פחות בקרב משתמשים חרדים, אך לא פחות ממחצית מהחרדים הגולשים באינטרנט משתמשים ברשתות החברתיות. פחות ממחציתם (46%) משתמשים בוואטסאפ, ורק 10% משתמשים באינטרנט לצורכי משחק.

בטיחות ברשת

חרדים הגולשים ברשת מדווחים פחות על פגיעות: 14% נפגעו מפשיעה באינטרנט וכרבע (23%) נחשפו לתוכן פוגעני (לעומת 24% ו-37% בקרב לא-חרדים בהתאמה). הסבר אפשרי אחד הוא השימוש המוגבל יחסית של חרדים ברשתות החברתיות.

במקביל, חרדים עושים שימוש נמוך יותר באמצעי הגנה ברשת: 59% משתמשים בתוכנות הגנה וכמעט מחצית (48%) מדווחים כי החליפו סיסמאות בשנה שקדמה לסקר, לעומת 64% בקרב הלא-חרדים שנוקטים בפעולות אלו.

שימוש באינטרנט של ילדים ונוער

שיעור הילדים והנוער (מתחת לגיל 18) שמשתמשים באינטרנט עומד על 13% בלבד בקרב הנשאלים החרדים - נמוך בהרבה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (75%). הורים חרדים מגבילים את הגישה של ילדיהם לרשת יותר מהורים יהודים לא-חרדים (88% לעומת 57% בהתאמה), וכן את זמן השימוש בה (76% לעומת 62% בהתאמה).

עורכי השנתון החרדי, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מציינים כי: "האוכלוסייה החרדית מהווה כשמינית מתושבי המדינה וממשיכה לגדול בקצב מהיר, אם כי נמוך מבעבר. בעוד מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה לנשים חרדיות מותאמת יחסית לשוק העבודה, זו של הגברים נותרה מאחור והתוצאות ניכרות בשוק העבודה, כאשר שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות ממשיך לעלות בהשוואה לזה של הגברים. גם ההכנסה של נשים חרדיות קרובה יותר להכנסתן של נשים יהודיות שאינן חרדיות, לעומת הכנסה נמוכה של גברים חרדים בהשוואה לגברים יהודים שאינם חרדים. הפגיעה בשיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים לעומת הנשים החרדיות בתקופת הקורונה הדגישה עד כמה החוסן התעסוקתי של הגברים החרדים נמוך. שנת הקורונה הראשונה (2020) הביא לעלייה בהיקף הפונים להכשרה מקצועית ואקדמית, בייחוד בקרב גברים חרדים, אך רק בשנים הקרובות נדע אם מדובר בשינוי מגמה".