שבי, אישה אוסטרלית, התחתנה עם בחור ישראלי, ויחד הם הביאו בביתם שבסידני שני ילדים משותפים. אלא שלאורך שבע שנים היא סבלה מאלימות מילולית קשה, עד שלבסוף הצליחה לברוח להוריה, בעזרת המשטרה ואחיה שהבינו שהיא במצוקה.
"כשהייתי בהיריון עם הבן הבכור שלי היה לו תירוץ לבודד אותי מהחברים שלי, כי הוא נהג לומר שזה לא טוב לתינוק. בפעמים היחידות שיצאתי בלי התינוק הוא קרא לי אימא רעה וטען שנטשתי אותו", היא מספרת. "הוא הפך ליותר ויותר שתלטן – שלט בכספים, במה שאכלנו, לאן הלכנו. אפילו קניות במכולת הוא לא הסכים שאעשה כי לטענתו הוא בחר אוכל טוב יותר".
בהמשך החל לאיים עליה ולפעול נגדה באלימות מילולית. "הוא חטף ממני את הבן שלי בזמן שהנקתי ולא הסכים להחזיר לי אותו עד שהסכמתי איתו על משהו. כשניסיתי לתפוס את הבן שלי ושרטתי אותו בטעות – הוא צילם את השריטה ואמר שהוא ילך עם זה למשטרה כאילו התעללתי בו. הוא נהג לומר הרבה דברים לא הולמים ליד הילדים".
"הוא היה יכול להיות כל כך מקסים ובמקביל כל כך נורא. הוא הפך לחרדי עם הזמן וזו הייתה אובססיה. הוא היה מתעורר כל בוקר בארבע לפנות בוקר והתפלל בקול רם, הייתה לו שנאה אדירה לאשכנזים, והאמין שהעולם לקראת קיצו. התלבטתי מה לעשות כדי לעזור לו ואפילו פניתי למשפחתו בישראל וביקשתי עזרה".
לבסוף הגישה שבי תביעת גירושים בבית הדין הרבני באוסטרליה, ובתגובה נמלט סרבן הגט לישראל למשך חצי שנה. בשנה וחצי האחרונות הוא סירב להגיע לדיונים ולשתף פעולה.
בארגון "מבוי סתום" מספרים כי שבי פנתה אליהם ואלו התגייסו לסייע לה. "ליווינו את הדיינים המקומיים שלב אחר שלב מה נדרש לעשות כדי שאנחנו נוכל לעזור לה מהארץ באמצעות סעיף בחוק שעוסק בעגונות חו"ל. לאחר שהבעל שמע על זה הוא התחיל 'לשתף פעולה'- הגיע לדיונים, אך הציב תנאים בלתי אפשריים, שמנעו מתן גט".
בינתיים פקע סעיף עגונות חו"ל, שאפשר לבית דין ישראלי לפעול נגד אדם שאינו מתגורר בישראל, אך אז החליטו במבוי סתום, באמצעות עו"ד שיר לביא זנאתי שליוותה את המקרה, ובבתי הדין בישראל לפעול באופן יצירתי. סעיף אחד בלבד מהחוק נשאר בתוקף, ובאמצעותו ביקשו במבוי סתום להוציא נגד האיש צו עיכוב יציאה מהארץ. הדבר היה מונע ממנו לצאת מישראל, דבר שהיה עושה באופן תדיר מכיוון שמשפחתו חיה בארץ.
הדבר עבד, ולאחרונה הופיע האיש בבית הדין במפתיע וביקש לתת גט לרעייתו. "פתאום, ללא תנאים או כל דרישה אחרת, ככל הנראה מתוך הרצון שלו להגיע ארצה וההבנה כי לא יוכל לצאת מישראל אם לא ייתן גט", מספרים במבוי סתום.
שבי מספרת שהיא לא האמינה כששמעה שקיבלה גט. "לא האמנתי שזה קרה. הוקל לי כל כך, בקושי יכולתי לדבר. האיש הזה, שהבטיח לשמור אותי כבולה לנצח סוף סוף שחרר אותי". היא מציינת כי "אף אישה לא צריכה להיות במצב שבו היא תקועה עם גבר שהתייחס אליה רע. איך הדת היפה שלנו נותנת לגברים לזלזל ולהתעלל בנשים? זה מחפיר, ואנחנו כעם היהודי צריכים להתבייש בעצמנו על שלא מצאנו פתרון מזמן".
עו"ד שיר לביא זנאתי מ"מבוי סתום", המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות:" בצעד יצירתי הצלחנו להוכיח כי לבעל הסרבן יש קשר וזיקה לישראל ושבמעשי העבר שלו הראה שהוא מקבל על עצמו את סמכותה של הרבנות הישראלית, ומשכך הוא כפוף לדין הישראלי בעניין מתן הגט. מיד לאחר שהוגשה תביעת הגירושין כאן בארץ, וניתן נגדו צו עיכוב יציאה זמני, הוא פנה ביוזמתו לבית הדין המקומי, נסוג מכל דרישותיו ותנאיו ונתן את הגט".
"אנחנו שמחות בשחרורה של ש׳ ושמחות שתיק סרבנות קשה הגיע לסופו הטוב תוך פעולה מהירה וחד משמעית של בית הדין הרבני בתל אביב וכואבות שבניגוד להתנהלות המרשימה בתיק זה, תיקים של נשים ישראליות מתנהלים באיטיות תוך סחיבת רגליים והתמהמהות. לו היו נוהגים בתי הדין הרבניים בסרבנים אזרחי המדינה באותו אופן בהם נוהגים בסרבנים מחו"ל - תיקי עגינות קשים היו נפתרים מהר יותר ובקלות יותר, אנחנו קוראות לדיינים להפעיל את הסנקציות העומדות לרשותם באופן מהיר גם לטובת נשים מסורבות גט ישראליות. נמשיך לפעול כדי למגר את תופעת סרבנות הגט בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו", הוסיפה עורכת הדין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו