על ההשפעה של פלטפורמות המדיה החברתית השונות על נפשנו ורווחתם הרגשית של בני האדם ובעיקר הנוער מתנהל ויכוח. הדבר בא לידי ביטוי בהאשמות עובדת לשעבר בפייסבוק בעדותה בפני הקונגרס האמריקני. באותו השבוע, גם קרסה הרשת החברתית לשש שעות - לרבות וואטסאפ ואינסטגרם. העולם שהתרגלנו אליו וכבר תלויים בו - רעד והיינו כמכורים המשוועים למנת החיבור. המהמורות הללו בדרכה של פייסבוק רק הציפו שוב במלוא עוצמתן אותן השאלות: אילו אשליות של "חיבורים" אנו טווים סביב חיינו בעת שאנו גוללים הלוך ושוב במכשיר הטלפון הסלולרי שלנו יום יום, שעה שעה, עד אין קץ. והשאלה המרכזית מכולן: האם אפשר בכלל להיגמל, להשתחרר מהקורים הללו?
אני חושב שהרבה מהשאלות יכולות לקבל מענה במסורת היהודית. אחד הרעיונות הגדולים של היהדות הוא גם הרעיון הרלוונטי ביותר לחיינו המודרנים: השבת. הגדרת התורה לשבת מקיפה בהרבה מ-"סופ"ש". מה שאנו מכירים כיום הוא מוסד של שבת, המוסדר מבחינת מבנה וציווי אלוקי שניתן לפני יותר מ-3,300 שנה בהר סיני. הכללים העתיקים הם נוסחה נצחית שמותאמת לכל הדורות ואמורה להנחות אותנו כיצד להתמודד עם בעיות גם כאן ועכשיו. מבחינת חוקי השבת כפי שהם עולים ממסורות אלה, אסור לנו להשתמש בשבת במכשירים אלקטרוניים. אין מסכים, אין טלפונים סלולריים, אין מחשבים, אין מדיה חברתית. דממת אלחוט.
הדיאטה הדיגיטלית האלוהית הזו היא למעשה עצירה מבורכת בתוך רעש אינסופי: הפוגת פייסבוק, אינסטגרם וואטסאפ ליהודים ששומרים שבת במשך 25 שעות בכל שבוע. הרי זו ממש אמנציפציה! אדם קם ואומר, אני ריבון לעצמי וסוגר את מכשיר הטלפון שלו. זו הכרזה גדולה על חופש אישי. כאן עולה שאלה שכל אדם בעולם צריך לשאול את עצמו: האם אנחנו מסוגלים לחיות בלי הטלפון למשך יום אחד? ואם לא יכולים - האם אנחנו מכורים?
כשאני חושב על ההפסקה מהמסכים אני חושב על מה שהייתי מכנה "בדיקת אוריינטציה". לעתים נדמה שגבולות המציאות והדיגיטל אינם קיימים. הכל מתערבב ונדמה כמציאות אחת. אך לא כך הדבר. מאחורי החיוכים צחורי השיניים יש הרבה מאד ריק. האם התמונה המשפחתית המושלמת מסתירה כאב עמוק? האם הבדידות מניעה אותנו להתמסר לשהייה ברשתות החברתיות כל כך הרבה שעות? האם הרעב ללייקים שאינו יודע שובע מוציא מאיתנו חוסר אותנטיות מופרז? גם ללא אלגוריתם זדוני אולי, אנחנו יודעים שהתוכן המועלה לרשת החברתית נבחר בקפידה. הוא על פי רוב מהונדס, מעובד ומלאכותי. מה שאנו זקוקים לו היום יותר מתמיד הוא לעסוק בחיים אמיתיים, עם אנשים ממשיים ועם ראייה מפוכחת ובלתי ערוכה של העולם. הבו לנו את האותנטיות, את החברים בשר ודם, את המפגשים ואת הריחות והטעמים.
זה מה ששבת מספקת. זמן משמעותי לכוונן את עצמנו מחדש ולקבל פרספקטיבה על המציאות. 25 שעות להיות במרחב של חיים אמיתיים, של מערכות יחסים, ללא מסנן וללא הפרעה. ליהנות מהטבע, לעסוק בעצמנו, להתקרב אל הרוח. השבת מגלמת את כל המהות שהנחתה את עמנו במשך אלפי שנים. בשבת אנו יושבים סביב שולחן כמשפחות, שרים ומדברים. בשבת אנו מתכנסים כקהילות להתפלל. החוויה משופעת בדברי החכמה האלוהית שבתורה, בתפילות, בתחושת שיתוף עם הקהילה, בילוי עם המשפחה, עם עצמנו.
השבוע יתקיים זו השנה השמינית פרויקט השבת העולמית. זוהי הזדמנות לאנשים שמעולם לא ניסו שבת: קחו את 25 השעות הללו ועשו עם עצמכם ניסוי. שאלו את עצמכם את השאלות שדנו בהן קודם: האם אתם מסוגלים להסתדר גם בלי ואם בלי אז מה כן? אולי תגלו חופש אמיתי שלא ידעתם כמותו כבר מזמן.
הכותב הוא הרב הראשי של דרום אפריקה ומייסד "השבת העולמית"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו