"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפתיע: סרבני הגט מוכנים להתגרש - בגלל הטיסה לאומן

חנה (שם בדוי) נלחמה בבעלה שדחה שוב ושוב את מתן הגט, אך לבסוף מה ששינה את המצב היה רצונו לטוס לראש השנה לאוקראינה • מתברר שחנה אינה לבד – חודש אלול הוא שעת רצון לעגונות • אולי כדאי שבית הדין הרבני ילמד מהעניין – וישנה את כללי המשחק? • דעה

,עודכן
0השמעה

העולם שלי הוא עולם הפוך: גירושים הם לא דבר עצוב אלא דבר שמח. כשלקוחה שלנו ב"מבוי סתום"מקבלת גט, המשמעות היא שהיא משתחררת מנישואים שכבר אין בהם אהבה או שותפות, ושימשו רק כדי לכפות עליה את רצונותיו של בעלה לשעבר.

בשבוע שעבר חגגנו את הגט של חנה (שם בדוי). כבר שנה וחצי שחנה ובעלה לשעבר לא חיים יחד, הוא בכלל בחו"ל רוב הזמן, אבל כל פעם שחנה ביקשה ממנו לפתוח תיק גירושין בהסכמה, הוא היה מתחמק ואומר לה שיעשו את זה בהמשך, שלא תדאג. חנה חששה שאם תפתח תביעת גירושין חד צדדית, בעלה יימנע מהגעה לישראל וכך יתחמק גם מההליך בבית הדין הרבני.

לפני כמה שבועות הבעל הגיע לביקור בארץ, וחנה ניצלה את ההזדמנות היקרה, פתחה סוף סוף תביעת גירושין וביקשה צו עיכוב יציאה מהארץ מחשש לעגינות. בית הדין הבין את הסיכון, נענה לבקשה והוציא את הצו, ששינה את הסיפור של חנה מקצה לקצה. ברגע שהבעל הבין שהוא מעוכב בארץ ולא יוכל לחזור לחו"ל, בייחוד מפני שהוא מתכנן לנסוע לאומן לראש השנה, הוא הסכים לתת את הגט וחנה יצאה לחופשי.

אין כמו התקופה הזאת שלפני ראש השנה. בבית הדין הרבני מתקבצים סרבני גט צדיקים במיוחד, שמייחלים לנסוע לבלות את ראש השנה סביב קברו של נחמן מברסלב. אני מבינה קטנה מאוד בחסידות, אבל נתקלתי באמרה המיוחסת לרבי נחמן שאמר לתלמידיו שלא רק הם תלויים בראש השנה שלו, אלא כל העולם כולו. אני לא יודעת אם אכן כל העולם כולו, אבל ראש השנה של רבי נחמן בהחלט הופך את חודש אלול לעת רצון מיוחדת לשחרור מסורבות גט. פתאום כל מיני סרבני גט שעד עכשיו היו נחרצים בדעתם שלא להתגרש נזכרים שהרבה יותר חשוב להם לנסוע לאומן מאשר להיות נשואים. הם מוכנים לתת את הגט ובלבד שלא להיות מעוכבי יציאה בארץ.

בית הדין הרבני,אורן בן חקון

בארגון "מבוי סתום", כאמור, כל גט שלקוחה שלנו מקבלת משמח אותנו מאוד מאוד. אנחנו מכירות טובה על כל אישה שזוכה לחירותה. אבל קשה שלא לשים לב לאבסורד שהתופעה של גיטי-אומן חושפת: בבית הדין מייחסים רצינות תהומית לרצונו של הבעל שלא להתגרש. רצונו מקבל יחס של זכות בסיסית שאין כמעט לפגוע בה. חס וחלילה שלא יהיה הגט מעושה - גט שהבעל אולץ לתתו. גט כזה עלול להיחשב גט פסול, גט חסר משמעות. אם הגט פסול הגירושין לא התקיימו ובני הזוג עדיין נשואים.

אבל הפלא ופלא - פתאום מתקרבת הטיסה לאומן ומתגלה שלבעל בכלל לא היה כל כך חשוב לא להתגרש. אילולא ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ, צו שאין מטרתו להפעיל לחץ על הבעל אלא פשוט לוודא שהוא לא נעלם ומתחמק מההליך, היה הבעל כנראה טוען גם במקרה זה שהוא לא רוצה להתגרש. אולי אפילו שהוא רוצה שלום בית. אבל כשמול הרצון המקודש לא להתגרש עומדת היציאה לחו"ל, פתאום הסרבן מוותר בלי בעיה.

ואז נשאלת השאלה: האם באמת יש הצדקה לכל הזהירות הזאת? האם לא הגיע הזמן לבחון באופן אמיתי את היחסים בין בני הזוג, ולהפסיק לקחת ברצינות את טענות הבעל שהוא לא רוצה להתגרש רק מפני שכך הוא אומר?

הכותבת היא חברת המחלקה המשפטית של "מבוי סתום"- ארגון שמסייע לנשים מסורבות גט ועגונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר