סליחות בשרשרת הדורות: נחשף דפוס נדיר בן כ-550 שנה

ד"ש מהמאה ה-15:לקראת תחילת חודש הסליחות שיחל מחר בלילה, הספרייה הלאומית חושפת ספר סליחות עתיק שככל הידוע הודפס על ידי אישה לפני כ-550 שנה באיטליה.

ספרי הדפוס הראשונים בשפה העברית, בשלהי המאה ה-15, היו ברובם ספרי לימוד אבל מדפיס חלוץ אחד החליט ללכת בכיוון אחר - ולהדפיס ספרי תפילה. שמו היה רבי משולם קוזי, והוא הצליח להקים בית דפוס קטן בעיירה Piove di Sacco שבאיטליה.

הוא חקק בספרים "אותיות אשכנזיות" מרהיבות ביופיין וחשב להוציא לאור ספרים רבים, אולם בסופו של דבר הוציא בית הדפוס שלו שני ספרים בלבד: "ארבעה טורים" - סיכום של ההלכות והמצוות, וסדר סליחות על פי מנהג אשכנז. בספרייה הלאומית ציינו כי "ספר הסליחות הזה הוא למעשה ספר התפילה העברי הראשון שהודפס אי פעם, בסביבות שנת 1475".

נושא ייחודי נוסף בספר הזה הוא מקומן המרכזי של נשים בו, עניין בלתי שכיח במאה ה-15. האוצר של אוסף היהדות בספרייה הלאומית, ד"ר יואל פינקלמן, מדגיש כי אשתו של רבי משולם השתתפה, ככל הנראה, בהוצאת הספר לאור: "אנחנו יודעים שרבי משולם הלך לעולמו תוך כדי העבודה על הוצאת ה'טור' לאור, ואלמנתו דבורה השלימה את העבודה".

לדברי ד"ר פינקלמן, "מכיוון שתאריך הדפוס המדויק של ספר הסליחות אינו ברור, ייתכן מאוד שאת סיום העבודה על ספר הסליחות השלימה דבורה. גם אם ספר הסליחות יצא לפני הטור - ברור שדבורה הכירה את מלאכת הדפוס, וסביר להניח שעזרה לבעלה במהלך חייו".

בדפי הספר מסתתרות עדויות לכך שהוא היה בשימושן של לפחות שתי נשים אשכנזיות נוספות, שהתפללו בו ואף השאירו עדויות כתובות על בעלותן. בעמוד הראשון נמצא משפט מפורט, פרי עטה של "מרת אסתר בת ר' אשר", שנכתב ככל הנראה סמוך להוצאת הספר לאור.

"לעולם יחתום בעל הספר שמו על סיפור כדי שלא יבא אחד מן השוק ויערער עליו ויאמר שלי הוא", היא מסכמת בכתב קליגרפי מקצועי, אשר ייתכן שהוא אפילו כתב ידה. בסוף הספר נמצאת עדות כתובה של אישה נוספת, כמה מאות שנים לאחר מכן, אשר חתומה על הספר כך: "ליפהייט בת ר' אשר שליט".

ד"ר פינקלמן מציין כי "לא ידוע לנו דבר על שתי הנשים הללו, אולם נראה כי אמירת הסליחות לפני ראש השנה ויום כיפור הייתה חשובה להן במיוחד. כפי שניתן לראות, הצנזור הנוצרי עבד למחוק משפטים שלעגו לנצרות או התפלמסו עימה, אך בשוליים רואים את עבודתם של חזנים ומתפללים יהודים שהוסיפו את המילים שנמחקו בכתב יד בשולי הספר".

בספרייה הלאומית שמורים כמה מספרי הקודש העתיקים והחשובים ביותר בעולם, ובהם כתרי דמשק, הגדות לפסח מלפני מאות רבות של שנים ומחזורי תפילה מעת ראשית הדפוס.