"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"המציאות מוכיחה: הסכם טרום נישואים מועיל במניעת סרבנות גט"

הרב ד"ר כתריאל ברנדר גורס שיש לפעול בכל דרך אפשרית כדי למנוע מקרי עגינות • "אחד הנדבכים המשמעותיים בתפקידנו כמנהיגים רוחניים הוא אחריותנו להעניק מענה לאותם חברים שלא שפר מזלם"

,עודכן
0השמעה
זה מתחיל ככה, צילום: לירון אלמוג

למוח ולנפש האנושית קל יותר להתייחס אל הקצוות, אל מצבי קצה ויוצאי הדופן. אנו מזהים אותם בקלות רבה יותר ומסווגים אותם בדיכוטומיה של שחור ולבן, מותר ואסור, חשוב ושולי. אל חלקם הטוב אנו מייחלים, ואילו אל אלה שבקצה השני אנו מתייחסים כאל תרחיש רחוק מאתנו שאנו בטוחים שלנו לעולם לא יקרה.

מחשבה זו שבה וחלפה בראשי בעקבות עונת החתונות הנמצאת בשיאה, והשיח אשר היא הביאה עמה לגבי תופעת סרבנות הגט בכלל, וההסכמים ההלכתיים שנועדו למנוע אותה בפרט. למעלה משלושים שנה חלפו מאז הוסמכתי כרב, ולמרות השנים הרבות שחלפו מאז, תמיד שב אני ובודק אל מול עצמי מה תפקידנו כרבנים, הן אל מול היחיד, החברה והקהילה בה אנו פועלים, והן אל מול עולם התורה בכלל. בחלוף הזמן, עבורי, שבה ועולה התשובה כי אחד הנדבכים המשמעותיים בתפקידנו כמנהיגים רוחניים ומורי הוראה הוא אחריותנו להעניק מענה לאותם חברים בקהילתנו ועמנו, שלא שפר מזלם ומסלול חייהם הובילם אל הקצה. להם אנחנו צריכים לתת את תמיכתנו, להם אנחנו צריכים להעניק הגנה בצל קורתנו, להם אנחנו צריכים לשמש כקול קורא, עבורם צריכים אנו להמשיך להפוך ולמצוא בגבולות ההלכה את הפתרונות.

"חוסנה של חברה נמדד ביחסה לחלשים שבתוכה", כתב המשורר שאול טשרניחובסקי, במילים שביטאו את אחד מאבני היסוד של תורת ישראל, אשר אותם הנחיל לנו גם מורי ורבי הרב סולובייצ'יק זצ"ל, שנאמר "כל אלמנה ויתום לא תענון". אל מול כך, כיצד אנו יכולים לומר לאותן עגונות ומסורבות גט, אשר חוות שבר שעבורן טרגי כחורבן בית המקדש, שהיות ובעייתן אין היא הכלל, לא נקדיש את מירב המאמצים על מנת למצוא את הכלים ההלכתיים לשחררן? כיצד נטען בפניהן, בעודן כלואות בכבלי נישואיהן ששעון החול שלהן אוזל, שלא נוכל להדהד את זעקתן אל ליבו של הציבור הישראלי והעם היהודי כולו?

רבנים ופוסקים גדולים בדורנו עמדו בדיוק אל מול שאלות אלה, והבינו שאין הם יכולים לעמוד מנגד. הרבנים עובדיה יוסף זצ"ל וזלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, הם רק דוגמה לרבנים רבים אחרים שעמדו באומץ לצד הסכמים למניעת סרבנות גט, אשר מלווים אותנו במשך שנים רבות כפתרון הלכתי ראוי, וניתן למצוא אותם אף בנחלת שבעה מהמאה ה-17.

אל כך יש להוסיף את מבחן התוצאה, שמוכיח ללא ספק, עד כמה מועיל ההסכם במניעת התופעה. אלפי זוגות חתמו על ההסכמים בארה"ב דרך בית הדין דאמריקה, בתמיכת ראשי הישיבות של הישיבה יוניברסיטי לצד תמיכתה ההולכת וגוברת של הקהילה החרדית בצפון אמריקה. המציאות מוכיחה כי בין זוגות אלה לא היה בנמצא אפילו מקרה אחד של עגינות או סרבנות גט. יהיו מי שיטענו, כי בניגוד לארה"ב, בישראל אין צורך בהסכם לאור הכלים הקבועים בחוק המאפשרים הפעלת סנקציות כנגד סרבני גט. אולם, גם כאן המציאות מוכיחה, כי בפועל חולפות בדרך כלל שנים רבות עד שמופעלות הסנקציות, בעוד המשפחה כולה נותרת בת ערובה בידיו של הסרבן.

"אל לנו לאפשר לילדנו להיכנס בברית קידושין מבלי לחתום על הסכם קדם נישואין",THINKSTOCK

ההחלטה של בני הזוג לחתום על ההסכם ולקיימו, צומחת מזרעים של אהבה וכבוד הדדי, אותם הם מבקשים להמשיך ולקיים גם אם חלילה יגיעו נישואיהם לסיומם. ההסכמים אומנם מעלים בפני בני הזוג את האפשרות שיאלצו ביום מן הימים לסיים את הברית בניהם, כפי שהכתובה אף מתייחסת לכך, אולם, לא בלבד שאין הם פוגעים במוסד הנישואין או חלילה מעודדים גירושין, אלא ההפך הוא הנכון – מחזקים הם אותו ואת הקשר בין בני הזוג, שבוחרים בכבוד הדדי בטוב וברע.

כגוף הגדול ביותר בעולם שעוסק בסיוע לעגונות ומסורבות הגט, לצערנו אנו מוצאים את עצמנו מדי שנה נלחמים את מלחמתן של עוד ועוד עגונות ומסורבות גט, תוך הבנה שאל לנו להמשיך ולהמתין שיגיעו לפתחנו תיקי עגינות וסרבנות נוספים. כהורים, אל לנו לאפשר לילדינו להיכנס בברית קידושין מבלי לחתום על הסכם קדם נישואין. כרבנים, אל לנו לערוך חופות ללא הסברה לזוגות אודות חשיבות ההסכם והשלכותיו. יחד - כחברה ועם, מוטלת עלינו האחריות לנקוט צעדי מניעה אלה כנגד התופעה, ולבנות את הגשר שימנע את נפילתם של זוגות נוספים אל בור העגינות וסרבנות הגט.

הרב ד"ר כתריאל ברנדר מכהן כנשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר