ביממה האחרונה מתחוללת כצפוי מתקפה חריפה מטעם הח"כים החרדים וגורמים נוספים נגד רפורמת הכשרות של שר הדתות מתן כהנא. הדוברים מתחרים ביניהם מי ימציא כותרת קשה יותר ויחריף את הטון. שמד והרס הכשרות הן הכותרות הקלות ביותר.
אך מי באמת מרוויח בנושא הכשרות? קבלו רמז עבה: מדובר דווקא באלו ששלחו את הח"כים החרדים לכנסת.
ראשית למצב הקיים: בניגוד למה שרבים חושבים, הכשרות כיום לא ניתנת ישירות על ידי הרבנות הראשית, אלא רק בעקיפין. על פי מצב כיום, כל רב עיר ומועצה דתית יכולה לספק שירותי כשרות בעיר שלהם. המשמעות היא שרב עיר באילת יכול לקבוע סטנדרט מסויים ואילו רב העיר בפתח תקווה יקבע סטנדרט אחר לחלוטין. או כפי שהציג זאת שר הדתות אתמול: בארומה בעיר אחת תוכלו לרכוש תותים ובאחרת לא. למה? ככה.
יש פעמים שהמצב אף גרוע אפילו יותר. אם לדוגמה בעיר כלשהי רב העיר, שכרגע נמצא בתפקיד עד יום מותו, כבר אינו במצב מיטבי מבחינה נפשית, הוא עלול לקבוע סטנדרט שאליו נדרשים כל בתי העסק למרות שהדבר עלול להיות כרוך בחומרות שנתפסות כהזויות.
הצורך ברפורמה נמצאת על השולחן כבר שנים ארוכות. כבר ב-2014 הציג אלעזר שטרן, אז חבר כנסת צעיר וכיום שר המודיעין, את נושא תאגידי הכשרות וספג מתקפה. מאוחר יותר הציגו שר הדתות דאז בנט והרב הראשי דוד לאו שיטה אחרת לדירוג הכשרות, מתווה שלא יצא אל הפועל למרות הכרזתו.
כעת מגיעה רפורמה חדשה, שעל הנייר נראית מבטיחה. פיקוח הדוק של הרבנות הראשית מצד אחד, אך פתיחה לתחרות מצד שני. ניעור של המצב האבסורדי הקיים שבו כל רב עיר הוא מלך בעירו, ללא גוף פיקוח שמסוגל לפעול נגד בעיות, ומתן כלים שיאפשרו כשרות מסודרת וטובה יותר.
למרבה האירוניה, אותם אלו שתוקפים כעת את המתווה בחריפות הם אלו שצפויים ליהנות מכך. לפחות על הנייר הרפורמה של השר כהנא אמורה להטיב מאוד עם הבד"צים. כיום מדובר בגופים פרטיים שנותנים תעודת כשרות נוספת לזו של הרבנות, ואילו על פי התוכנית בעתיד הם יוכלו לספק כשרות באופן בלעדי לעסק עם סטמפה רשמית "בפיקוח הרבנות הראשית". כלומר, אם עד עכשיו הם נאלצו להיות כינור שני, מכיוון שהצגת בית עסק ככשר ללא כשרות רבנות היא עברה על החוק. כעת הם יקבלו כוח עצום למתן כשרות בחסות המדינה.
לצד זאת מדובר בבשורה עבור הישראלים הרבים שמשוועים לכשרות ללא סייגים וללא מגבלות מוגזמות. הקמת תאגידים תאפשר תחרות ותיקון בעיות קיימות. תאגידים ליברליים אך הלכתיים לחלוטין יוכלו לספק כשרות שווה לכל נפש בלי חומרות שאינן נדרשות כלל לקהל היעד, ובתי עסק יוכלו סוף סוף להפסיק לשלם באופן כפול ומשולש על תעודות של גופים פרטיים כדי לרצות את כל הצרכנים. רוצים מחמיר? אין בעיה – קחו כשרות מחמירה. רוצים ליברלי? גם בסדר גמור – זו אופציה אפשרית לחלוטין.
לכן, אפשר להניח, נעדר ח"כ בצלאל סמוטריץ מרשימת התוקפים. האיש שיודע להילחם בקואליציה על כל שבריר של חוק שותק כבר 24 שעות, ולצד תגובה רפה מצד מפלגתו, שטענה שתתייעץ עם רבנים, נרשמת שתיקה בצד הסרוג של האופוזיציה. הסיבה היא פשוטה – יש אפשרות שהרפורמה הזו דווקא טובה, וסביר להניח שסמוטריץ, בן הציונות הדתית, יודע זאת היטב. ולמה שהוא יילחם עם החרדים על רפורמה שתטיב עם היהדות?
ובאשר לטענות בנוגע לכך שיתאפשר להעניק כשרות לבתי עסק שפתוחים בשבת? הבשורה הזו אומנם משמעותית, אבל היא גם כרגע לפחות תיאורטית בלבד. על מנת לאפשר דבר שכזה, יש צורך בשלושה רבני ערים שיקימו גוף אלטרנטיבי, לתאגיד שיאפשר זאת, וגם אז הדבר יהיה מאוד שנוי במחלוקת, לפחות בהתחלה. לכן, גם אם מדובר בבשורה – יעברו עוד הרבה מים בירדן עד שהיא תצא לפועל. ובכלל, למה בעצם שחנות גלידה שמוצריה מיוצרים במפעל כשר למהדרין לא תהיה כשרה רק כי היא פתוחה בשבת? אין שום קשר למציאות, והדבר מרחיק שומרי מסורת פוטנציאלים מעולם הכשרות.
אז מדוע הח"כים החרדים מתנגדים לחוק? ובכן, כי המצב הקיים נוח להם. על הרבנות הראשית השתלטו בעשרות השנים האחרונות גורמים מהעולם החרדי, ושבירת המונופול אינה טובה להם. כרגע המצב הקיים נוח לרבנות הראשית, ושינוי הוא דבר מפחיד – גם אם יש סיכוי סביר מאוד שהוא יהיה טוב גם להם.
ולבסוף, רק מילה אחת על הרפורמים. מאז פורסמה המתווה ישנם גורמים שטוענים בתוקף שהדבר ייתן אפשרות לרפורמים לספק שירותי כשרות. במילה אחת? קשקוש. על פי המתווה שהציג השר כהנא, אדם שירצה להקים גוף כשרות מטעם המדינה שיספק תעודה, יצטרך שלושה רבני ערים – אחד מהם מכהן או בדימוס, והשניים האחרים בעלי כושר רב עיר, שאותו קיבלו מהרבנות הראשית. כלומר, על מנת שיהיה רב רפורמי בתפקיד שכזה, יש צורך שהמדינה תמנה אותו לתפקיד רב עיר בפועל. מדובר במהלך דמיוני שלא נראה בשום אופק ראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו