דתיים רבים מתמודדים עם אתגר לא פשוט. מכיוון שכיום רבים מהדתיים מתמקדים יותר בפן החברתי של היהדות ופחות בפן הדתי, הם לא מוצאים את מקומם הקהילתי בבתי הכנסת, אך עדיין רוצים חברים חובשי כיפה שאיתם יוכלו להעביר את השבתות, מתוך הווי משותף.
פרויקט חדש, שיוצג השבוע במסגרת תערוכת הגמר של בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל מבקש ליצור מתחמי בילוי שבהם יוכלו דתיים לפגוש חברים בסביבה שמאפשרת זאת על פי ההלכה.
רותם אורים, סטודנטית לתקשורת חזותית בבית הספר, שמגדירה את עצמה כדתייה לייט, בדקה עם השנים את הגבולות שהדת הציבה, חיפשה את המקום הפרטי שלה בתוכה, ומצאה את החיבור האישי מתוך כוונה להישאר בקרבה לדת עם הגבולות האישיים שלה. מתוך ההבנה שבעולם המודרני ניתן לייצר מקום דואלי המיועד לשומרי השבת וגם משמש מקום בילוי, יצרה רותם פרויקט מעניין המהווה דיאלוג חדש עם עולם הדת.
היוזמה החדשה, שמכונה "ושמרו" הוא למעשה מרחב בילוי שמתוכנן ומעוצב ומעוצב בתוך החצר הפנימית של בית אליאנס בירושלים, מקום יוכל האדם הדתי לצאת בערב שישי לבילוי חברתי ולהמשיך לשמור את השבת כהלכתה. המקום מאפשר מפגש חברתי באווירה חופשית ומשוחררת, לצאת לבילוי המשלב בין קודש לחול – מעין פאב או מועדון דתי שבו גם יוכלו הצעירים לבלות וגם לשמור את השבת. כך יודעים הצעירים שהם יכולים לקבל בילוי חברתי, בדיוק כמו שהצעירים בציבור הכללי עושים זאת, אך עם שמירת השבת שמתקיימת במלואה.
"המטרה הייתה להביא אמירה במסגרת הרעיון הדתי לייט – למתוח יותר את הגבולות – אבל גם לשמור על שמירת המסגרת", מספרת אורים. "אני רוצה למצוא פתרון לדתיים, מעין בר או פאב, שבו אסור לחלל שבת. שחבר'ה יסיימו את ארוחת השבת וילכו לשם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו