חופים בצבע טורקיז, מקדשים עתיקים ושמורות טבע מהיפות בעולם. היעדים שכולם רוצים לבקר בהם הם גם אלה שקורסים תחת העומס, ובחלק מהם התיירות כבר דוחקת את התושבים מהבתים, מזהמת את האוויר ומרוקנת את מאגרי המים.
מדריך הטיולים Fodor's פרסם את ה-No List השנתי שלו לשנת 2027: רשימת יעדים שבהם התיירות פוגעת בסביבה ובקהילות המקומיות. "הרשימה לא נועדה למחוק את היעדים האלה", מבהיר ג'רמי טאר, מנהל העריכה של האתר. "אנחנו מעודדים את המטיילים להמשיך לחקור את העולם, אבל לחשוב היטב לאן הם נוסעים".
מחופי הריביירה האלבנית ועד מכתש נגורונגורו בטנזניה: אלה שמונת היעדים שכדאי לשקול מחדש ב־2027 - והסיבות לחשוב פעמיים לפני שמזמינים.
1. הריביירה האלבנית, אלבניה: "יותר מדי בניינים ויותר מדי דירות"
אלבניה קלטה ב־2025 שיא של 12.47 מיליון מבקרים, המספר הגבוה ביותר מאז נפילת הדיקטטורה ב־1991. הריביירה בדרום-מערב המדינה היא האזור המבוקש ביותר. לדברי טאולנט בינו, ראש האגודה האורניתולוגית של אלבניה, עיירות חוף כמו קסאמיל ודהרמי מתמלאות במלונות, אבל אין בהן מערכות מספיקות לפינוי פסולת ולטיפול בשפכים. ליד ולורה מוקם מתחם יוקרה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר בגיבוי ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, בתוך שמורת ויוסה-נארטה.
בינו לא ממליץ לוותר על אלבניה, אלא להחליף את החוף ברפטינג בנהר ויוסה, הפארק הלאומי הראשון באירופה שמגן על נהר פראי, או בטרקים באלפים האלבניים שבצפון. "אלבניה היא לא רק ים", הוא אומר. "בואו ננצל את הפוטנציאל התיירותי במקום להרוס אותו".
2. חוף אמלפי, איטליה: "כביש שביר וצר, בלי שום חלופה"
לפוזיטאנו, העיירה המבוקשת ביותר בחוף, הגיעו ב־2023 132,551 מבקרים, ובעיירה יש רק 3,729 תושבים. כל התנועה עוברת בכביש SS163 הדו-נתיבי שבין סורנטו לסלרנו, ותקלה אחת משתקת אותו לשעות. הסדר לוחיות הרישוי שהונהג ב־2022 פוטר מוניות, אוטובוסים, בעלי נכסים ואורחי מלונות, ולכן כמעט לא שינה דבר.
שרה תומפסון, תושבת החוף ומייסדת חברת התיירות Luxama Travel, מתארת מקומיים שנדחקים מהעיירות שבהן גדלו לטובת Airbnb: "שכר הדירה ממשיך לעלות, אבל המשכורות לא זזו". במקביל, מטעי הלימון והזיתים שננטשו לטובת עבודה בתיירות כבר גורמים למפולות ולהצפות.
3. באלי, אינדונזיה: "משבר המים הגיע לנקודת קריסה"
ב־2025 הגיעו לאי שיא של כמעט 6.95 מיליון תיירים זרים, יותר מ־4.4 מיליון תושביו, ולצדם 26.6 מיליון ביקורים של תיירים מקומיים. חיישני הרשת Bali Air Dispatch מצאו שבכל אחד מהימים בין יוני לספטמבר נרשמה בדרום האי חריגה מהנחיית ארגון הבריאות העולמי לזיהום בחלקיקים עדינים. הסיבה העיקרית היא שריפת אשפה, שלאי אין לאן לפנות אותה.
לפי ההערכות, התיירות צורכת 65% מהמים באי, ורק כ־35% מהמבקרים שילמו ב־2025 את היטל התיירות. "מצב המים בבאלי הגיע לנקודת קריסה, במילים של השלטון המקומי עצמו", אומרת סטרומה קול, פרופסור לתיירות וזכויות אדם באוניברסיטת וסטמינסטר.
4. קורסיקה, צרפת: "הישארו בבית"
ב־2023 שימשו 36.7% מהדירות באי כבתים שניים, והאוכלוסייה הקבועה, 365,600 תושבים, מכפילה את עצמה בקיץ. שיעור העוני בקורסיקה, 20%, הוא הגבוה ביותר בצרפת היבשתית, ו־72% מהתיירים מגיעים בין מאי לספטמבר. באוקטובר 2023 פוצצו בדלנים 34 נכסים, רובם בתי נופש ריקים.
באוגוסט כינסה החזית לשחרור לאומי של קורסיקה מסיבת עיתונאים חשאית, עם לוחמים רעולי פנים וחמושים, ואיימה על התיירים: "הישארו בבית". פטרישיה קלארק, שפית יאכטות ששטה לאורך חופי האי שנים, מתארת תושבים שמתחרים בתיירים על אותם מדפים בחנויות: "תושבי קורסיקה לא צריכים להתחרות במבקרים על מצרכי יסוד".
5. אדינבורו, סקוטלנד: "72 חנויות מזכרות, אפס בתי מרקחת"
ביולי 2025 ספרה BBC News לאורך הרויאל מייל 72 חנויות מזכרות. לכ־9,000 התושבים באזור אין סניף דואר, בית מרקחת או רופא משפחה. ב־2024 הוזמנו בעיר 3.02 מיליון לילות דרך Airbnb, Booking.com ו־Expedia, ופסטיבל הפרינג' משך 3.01 מיליון מבקרים לעיר שבה 530 אלף תושבים.
אדינבורו היא כיום יעד סוף השבוע השלישי ביוקרו באירופה, אחרי אוסלו וקופנהגן. בגלל עלויות הלינה עבר פסטיבל הטלוויזיה של אדינבורו למנצ'סטר. "רבים מהעובדים בתיירות ובתרבות לא מצליחים למצוא דיור בר השגה בעיר", הודתה ראש מועצת העיר, ג'יין מיגר. המועצה הכריזה על מצב חירום בדיור, ומאז יולי העיר גובה היטל של 5% על לינה.
6. קיוטו, יפן: "האוטובוסים כל כך מלאים שאנחנו לא מצליחים לעלות"
ב־2025 נרשמו בעיר 62.79 מיליון ביקורי תיירות ופנאי, לראשונה מעל 60 מיליון מאז שהחלו לתעד את הנתונים ב־1958. כמעט 70% מהתיירים הבינלאומיים ביקרו במקדש קיומיזו-דרה. בגיון, רובע הגיישות ההיסטורי, נאסרו צילום ללא אישור וכניסה לחלק מהסמטאות הפרטיות.
איקו איוואטה, פרופסור חבר לתיירות באוניברסיטת קיוטו ללימודים זרים, מתארת את המחיר היומיומי: "בעונות השיא הסטודנטים שלי ואני מוצאים לפעמים אוטובוסים כל כך מלאים שאנחנו לא מצליחים לעלות". ב־2027 מתכננת העירייה להנהיג תעריף אוטובוס מדורג ולהעלות את דמי הכניסה לטירת ניג'ו.
7. נגורונגורו, טנזניה: "להפוך את הבתים שלנו למלונות שלהם"
שמורת נגורונגורו קלטה ב־2024-2025 יותר מ־1.06 מיליון מבקרים, לעומת כ־900 אלף בשנה שקדמה לה. הממשלה טוענת שכ־100 אלף בני המסאי החיים בה ועדריהם פוגעים בשטח, אבל בינואר עודד שר התיירות השקעות שיגדילו את מספר מיטות האירוח מ־1,555 ליותר מ־2,590. ארגון Human Rights Watch תיעד הגבלות רעייה, קיצוצים בבריאות ובחינוך ותקיפות של התושבים.
לדברי ג'וזף אולשנגאי, עורך דין לזכויות אדם בן המסאי, אף חלק מהכנסות התיירות לא הגיע לשירותי הבריאות, החינוך והמים של התושבים, אף שההכנסות הסתכמו בכ־266 מיליון דולר בין 2021 ל־2024. "אני קורא למטיילים להפסיק להגיע", הוא אומר. "גם עם כוונות טובות, הם עלולים לממן את העקירה שלנו".
8. סדונה, ארצות הברית: "השכונה שלנו היא עכשיו 70% השכרות לטווח קצר"
העיר באריזונה, שבה פחות מ־10,000 תושבים, קולטת כ־3 מיליון מבקרים בשנה. חוק מדינה מ־2016 אוסר על הרשויות להגביל השכרות לטווח קצר, וכיום כ־20% ממלאי הדיור בעיר מורשים להשכרה כזו. לפי Zillow, המחיר החציוני של בית צמוד קרקע זינק ביותר מ־50% בין 2020 ל־2022.
אן קלי עזבה לטקסס כשנשארה התושבת הקבועה האחרונה ברחוב שלה. "השכונה שלנו היא עכשיו 70% השכרות לטווח קצר, וזה הפך את ההחלטה לקלה", היא אומרת. Fodor's ממליץ ללון באחד מ־1,800 חדרי המלון בעיר, שתפוסתם הממוצעת ב־2025 עמדה על 67.1% בלבד.
