עם "אותיות משונות" מימי הביניים: ספרי התורה העתיקים שנמצאו הוצגו לציבור
היריעות, שמקורן בספרד של ימי הביניים (סוף המאה ה־13–ראשית המאה ה־14) חושפות, לצד ערכן ההיסטורי והתרבותי יוצא הדופן, מסורת כתיבה יהודית קדומה המכונה בספרות ההלכתית "אותיות משונות”, מסורת שאינה נוהגת עוד כיום
יריעות נדירות של ספר תורה ספרדי מימי הביניים, אחד מחמישה ספרי התורה הספרדיים המוקדמים הידועים כיום מוצג כעת במסגרת תצוגת הקבע באנו – מוזיאון העם היהודי.
היריעות, הכוללות את פרקים כ"ח–מ"ו בספר בראשית, מהוות עדות נדירה ליהדות ספרד שלפני הגירוש, למסורות כתיבת ספרי תורה קדומות שנכחדו, ולתפיסת עולם רוחנית שראתה באופן כתיבתה של כל אות, סימון ועיטור מקור למשמעות עמוקה.
הספר תוארך לסוף המאה ה־13 - תחילת המאה ה־14 וייחודו טמון לא רק בזמן ובמקום שבהם נכתב אלא גם במסורת הכתיבה יוצאת הדופן המשתקפת בו. לצד התגים המוכרים מעל אותיות שעטנ"ז ג"ץ עוטרו אותיות נוספות בתגים מיוחדים, לצד אותיות מסולסלות ומעוטרות המכונות בספרות ההלכתית “אותיות משונות”.
אין מדובר בקישוט אסתטי בלבד, אלא בביטוי למסורת קדומה שראתה בצורה הגרפית של האות עצמה כנושאת משמעות פרשנית, רוחנית ולעיתים אף מיסטית. מסורת זו נשענה בין היתר על מקורות חז"ל ותפסה מקום מרכזי בכתבי חסידי אשכנז וב“ספר תאגי”, שמונה מנהגים וסימונים ייחודיים בכתיבת ספרי תורה. לאורך הדורות, ובעיקר מראשית העת החדשה, נזנחה מסורת הכתיבה הזו לטובת כתיבה אחידה ומקובלת יותר, וכיום היא אינה נהוגה כלל.
ספר התורה המוצג כעת באנו-מוזיאון העם היהודי הוא עדות מרתקת למסורת עשירה זו שנעלמה מן העולם היהודי. עוד ניתן לזהות על גבי היריעות שכבות של שימוש, הגהות ותיקונים מאוחרים, המעידים כי ספר התורה המשיך לשמש קהילה יהודית לאורך השנים. נראה כי בשלב מסוים פורק הספר המקורי ורק חלק מיריעותיו שרדו.
ספרהתורההושאללתצוגת המוזיאון באדיבות אוסףמשפחת פלד.
לדברי מנכ"ל המוזיאון,אל"מ(במיל')עודד רביבי:"לחשיפת ספר התורה הייחודי באנו -מוזיאון העם היהודי יש משמעות עמוקה במיוחד. מעבר לערכו ההיסטורי יוצא הדופן, הוא מזכיר לנו כי ספר התורה מהווה לאורך הדורות מוקד לזהות, זיכרון ויצירה יהודית. כל אות, עיטור וסימון ביריעות הללו מספרים סיפור של קהילה, של אמונה ושל עולם רוחני עשיר שנבנה במשך מאות שנים. העובדה שהיריעות שרדו את תהפוכות ההיסטוריה והגיעו אלינו במצב כה מרשים, מאפשרת לנו להעניק לקהל הצצה נדירה ומוחשית לעולמה התרבותי והרוחני של יהדות ספרד במאות שלפני הגירוש, עולם שממשיך להדהד דרך הכתב, המסורת והזיכרון היהודי".
לדברי האוצרת הראשית,אנו-מוזיאון העם היהודי,ד"ר אורית שחםגובר:"הפריט הייחודי מספר סיפור מרתק שמהווה עדות למסע ההיסטורי, התרבותי והרוחני של העם היהודי. היריעות הנדירות שאנו מציגים כעת מאפשרות לנו להתבונן מקרוב בעולם שכמעט ואבד: במסורות הכתיבה, בסודות הקליגרפיה ובתפיסות הרוחניות של יהדות ספרד בימי הביניים. דווקא בעידן דיגיטלי ומהיר, המפגש עם כתב היד המקורי, עם סימני הקולמוס ועם האותיות המעוטרות, מחבר אותנו באופן בלתי אמצעי לאנשים, לקהילות ולזיכרון היהודי שעבר מדור לדור במשך מאות שנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו