בשנים שלאחר אירועי "שומר החומות" הקשים, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, המציאות הביטחונית בערים בישראל ובפרט בערים המעורבות השתנתה מן הקצה אל הקצה. בנוף הגליל, עיר המוקפת במרחב ערבי גדול, הבינו מוקדם יחסית שלא ניתן להישען רק על הכוחות הקיימים, וצריך לייצר מענה מקומי, זמין ומיידי נוסף שיקנה תחושת ביטחון לתושבים.
מי שהוביל את המהלך היה צוות חשיבה הכולל את הרב נפתלי וייס, ר"מ בישיבת ההסדר, מתנאל בן גיגי עוזר ראש הישיבה וצחי וייס מנהל הישיבה. הצוות זיהה את הפער עוד לפני פרוץ המלחמה לפני כשנתיים וחצי. "התחלנו את המהלך הזה עוד לפני 7 באוקטובר, אחרי אירועי מאי 2021", הוא מספר, "ראינו מה קרה בערים המעורבות ושאלנו את עצמנו - מה נעשה אם זה יקרה פה? אין פה כוח הגנה זמין, הבנו שחייבים להיערך."
וייס ותלמידיו פנו למשטרה, למדו את המודל שפעל בעיר לוד, והחלו לבנות תשתית עוד לפני שקיבלו סמכויות רשמיות. "יצרנו קשרים, עברנו תהליכים בירוקרטיים, בנינו רשימות והכשרנו אנשים. כשהגיע 7 באוקטובר כבר היינו מוכנים. ברגע שהמשטרה התחילה לחלק נשקים וציוד, נכנסנו לפעילות מיד."
לאחרונה פורסם על פיילוט שהחל בישיבת ההסדר קריית שמונה, בה תלמידי הישיבה שלאחר הצבא מצטרפים ככח רשמי לכיתת הכוננות בעיר, תחת צה"ל - במסגרת השל"ת (שירות ללא תשלום) שלהם כחלק ממסלול ההסדר. הפיילוט, שמגיע בעיצומה של תקופה מורכבת בחזית הצפונית, צפוי להתרחב בעתיד לישיבות הסדר נוספות ברחבי הארץ.
כיתות הכוננות בנוף הגליל, הפועלות תחת משטרת ישראל באופן התנדבותי ולא תחת צה"ל, נשענות גם כן על תלמידי ובוגרי הישיבה - כולם לוחמים קרביים לשעבר. למעלה מ-25 מהם, לצד ראש הישיבה והר"מים וכאמור וייס, מהווים חלק מהכוח הפעיל בעיר. "יש לנו כאן ישיבת הסדר עם חבר'ה אחרי צבא - לוחמים, זמינים, מרוכזים במקום אחד. זה כוח שאפשר להקפיץ בדקה", אומר וייס. "הם עם נשקים בבית, עם ציוד, עוברים אימונים שוטפים, עושים סיורים רכובים עם ניידת שקיבלנו, מתגברים צמתים ומקימים מחסומים וזה מגדיל מאוד את תחושת הביטחון בעיר".
גם במשטרה מדגישים את התרומה המשמעותית: "מדובר בכוח איכותי, ממושמע ומחויב, שפועל תחת הנחיה מקצועית ומאפשר מענה מהיר בכל תרחיש", מספרת רס"מ עדי פרג'-סוסן, מב"ס כיתות הכוננות בנוף הגליל. "הנוכחות שלהם היא מכפיל כוח - גם מבצעית וגם קהילתית. זה חוסן אמיתי."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
