לקראת חג ל״ג בעומר והילולת החג המיוחסת לדמותו של רבי שמעון בר יוחאי ולתורת הסוד והקבלה, אנו- מוזיאון העם היהודי מעלה לראשונה לתצוגה פריט ייחודי סידור תפילה ובו כוונות האר"י, שהועתק בשנת 1749 בעיירה סטנוב (פולין דאז, כיום אוקראינה) בכתב יד בידי הסופר ישראל בן רפאל סגל.
הסידור, הכתוב בדיו על נייר וכרוך בכריכת עור המעוטרת בלוחות עור צבעוניים ועלי זהב, משקף מסורת רוחנית עמוקה שבה התפילה היא פעולה רוחנית מדויקת, הטעונה משמעות ובעלת יכולת השפעה.
האר"י, רבי יצחק לוריא פעל בצפת במאה ה-16 ונחשב לאחד מגדולי המקובלים. תורתו חוללה מהפכה בעולם הקבלה והשפעתה ניכרת עד היום. האר"י ראה בתפילה אמצעי לתיקון העולם שלנו וכן העולמות העליונים ולשם כך חיבר כוונות שתכליתן להנחות את המחשבה במהלך תפילה או קיום מצוות, מתוך אמונה שבכך ניתן להשפיע על האלוהות ועל העולם.
סידור זה, שנוסחו נערך בידי תלמידי האר"י ובראשם רבי חיים ויטאל, מציע מבט מרתק אל תורתו של האר"י ואל עולמם של המקובלים. התפילה בו מחולקת לפי סדר העולמות (אצילות, בריאה, יצירה ועשייה), משולבים בה צירופי שמות קדושים, והיא מלווה בהנחיות לכוונות שיש לכוון בעת אמירת מילות התפילה. משולבים בו גם אלמנטים חזותיים כהדגשות, תרשימים וטבלאות.
נוסח התפילה עם כוונות האר"י היווה בסיס להתפתחותן של מסורות תפילה נוספות, בהן סידור הרש״ש – רבי שלום שרעבי- במאה ה-18, והשפיע גם על עיצוב נוסחי תפילה בתנועת החסידות במזרח אירופה.
מעניין לציין שהסידור הועתק בכתב יד, כשלוש מאות שנה לאחר המצאת הדפוס, וזאת בשל האיסור להדפיס מתורת האר"י, שהנהיגו המקובלים במטרה להגביל את תפוצת הכתבים. אלו הועתקו בכתב יד בתוך קהילות של חוגי המקובלים.
הסידור נתרם למוזיאון על ידי רנה שרייבר, שביקש שלאחר פטירתו הסידור ימצא בית הולם בישראל. הסידור מוצג במוקד המוקדש להתפתחות האמונה, המחשבה והיצירה היהודית.
עודד רביבי, מנכ"ל אנו-מוזיאון העם היהודי ציין כי: "לקראת ל״ג בעומר, חג שבו האור הרוחני והזהות היהודית באים לידי ביטוי דרך דמותו של רבי שמעון בר יוחאי, אנו גאים לחשוף פריט ייחודי המאיר פרק עמוק ומסקרן בתולדות הרוח היהודית. הסידור שלפנינו אינו רק חפץ היסטורי , הוא עדות מרתקת למסורת של מחשבה, כוונה ומשמעות, העוברת מדור לדור, הממשיכה להדהד גם במציאות חיינו כיום".
ד"ר אורית שחם גובר, אוצרת ראשית, אנו -מוזיאון העם היהודי הוסיפה: "ל"ג בעומר, המזוהה עם תורת הסוד והקבלה, מעניק הקשר ייחודי להצגת הסידור הזה , פריט שמגלם בתוכו את המתח שבין הנסתר לגלוי. דרך כתב היד העדין והכוונות המוטמעות בו, נחשף בפני המבקרים עולם שבו התפילה אינה רק טקסט, אלא חוויה רוחנית עמוקה ומכוונת, המבקשת לחבר בין האדם, האמונה , המסורת ועולם הקבלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)