לאורך השנים - ומתוך 3,530,814 עולים שהגיעו לישראל - רוסיה, ארה"ב וצרפת בלטו תמיד כמדינות המרכזיות שמהן יהודים עלו לארץ הקודש במגמה מתמשכת. אך לאחרונה, וליתר דיוק בשנתיים האחרונות, מגמת עלייה מתגברת נרשמת במדינה עם נתונים צנועים יותר, דווקא בתקופה ביטחונית בין המורכבות שידעה מדינת ישראל: בריטניה.
בבריטניה חיה הקהילה היהודית החמישית בגודלה בעולם והשנייה בגודלה באירופה, אחרי צרפת, עם כ־300 אלף איש. על פי נתוני משרד העלייה והקליטה מספר העולים השנתי מבריטניה החל משנות האלפיים היה קטן יחסית למדינות אחרות.
עם זאת, בשנה החולפת נרשם שיא העולים הגבוה ביותר ב־20 השנים האחרונות מהמדינה, דווקא בשיאה של המלחמה, עם 889 עולים. לשם השוואה, עם פרוץ המלחמה בשנת 2023 נרשם מספר העולים הנמוך ביותר מהמדינה: 406, יותר מ־50% פחות מהשיא.
חוסר ביטחון גובר
כפי שניתן לשער, התמיכה הפרו־פלסטינית הנרחבת במדינה, בין אם על ידי אסלאמיסטים ובין אם על ידי אקטיביסטים אנטי־ישראליים מן השמאל הקיצוני - וכתוצאה מכך העלייה המהותית באנטישמיות - הובילו לתחושת חוסר ביטחון מתגברת עבור הקהילה היהודית, שיותר ממחציתה מתגוררת בלונדון.
"זה לא אותו המקום שהסבים והסבתות שלי גדלו בו", סיפר ל"ישראל היום" א' (23), חייל במערך הטכנולוגי של חיל האוויר, שעלה ארצה במסגרת "גרעין צבר" בשנת 2025. "זה לא קל, איבדתי לא מעט חברים אחרי 7 באוקטובר. כשהתחלתי לחשוב איך אני רוצה שייראה העתיד שלי, לא ראיתי את עצמי באנגליה", הוא שיתף על ההחלטה לעזוב את מולדתו בגילו הצעיר.
הסיבה לכך היא תערובת של אירועים חסרי תקדים שהחלו לפקוח את עיניהם של יהודי בריטניה. שערורייה טרייה מבית ה־BBC - תאגיד השידור הציבורי של בריטניה - המצטרפת לשורה של תקריות חמורות של פייק ניוז וסיקור מוטה, היתה למשל ניסוח המשמיט את ההשמדה היהודית המכוונת בשידורי יום השואה הבינלאומי.
לצד תחושת חוסר הייצוג בתקשורת המקומית, ישנן תקריות חריפות מכך - כמו הפיגוע בבית הכנסת במנצ'סטר ביום הכיפורים האחרון, שהוביל למותם של שניים, וסיים תקופה ארוכת שנים (משנת 1190) שבה, ככל הידוע, לא התקיימו פיגועים אנטישמיים במדינה.
נתונים מדאיגים במיוחד, שפורסמו ב"טלגרף" הבריטי בספטמבר 2025 במסגרת סקר, חשפו כי אחד מכל חמישה בריטים הוא אנטישמי, וכמעט חצי מאוכלוסיית בריטניה (45%) מאמינה שישראל מתייחסת לפלסטינים כפי שהנאצים התייחסו ליהודים.
יחד עם מדיניות הממשלה בראשות קיר סטארמר, שהכירה בהקמתה של מדינה פלסטינית על אף הביקורת שמדובר ב"פרס לחמאס", ומנהיגים כמו ראש עיריית לונדון סאדיק קאן, שאמר בעבר כי "מהנהר ועד הים" אינה קריאה אנטישמית - ראשי הארגונים היהודיים מודאגים, בלשון המעטה.
"סוגיית ישראל־פלסטין שפכה אור על בעיות עמוקות יותר בחברה שלנו", מספרת העיתונאית היהודייה־בריטית ניקול למפרט ל"ישראל היום". "אני כותבת על אנטישמיות מאז 7 באוקטובר, וחלק מאנשי הקהילה היהודית תוהים - האם יש לנו עתיד במדינה הזאת? האנטישימיות חדרה לאזורים בחיי היומיום כמו הסתדרות המורים, שהם אובססיביים לישראל, ושירותי הבריאות - יש מספרים מדאיגים של רופאים אנטישמיים שלא נענשים בהתאם. יהודים מפחדים ללכת לבתי החולים ולהשתמש בשמם המלא, חלקם ביקשו שלא יצוין שהם יהודים בתיקים הרפואיים שלהם", היא מספרת על המגמה הבעייתית.
"הרגיש מאוד מסוכן"
"המצב בעייתי עבור הקהילה היהודית, אבל גם עבור המדינה בכלל", היא אומרת ומוסיפה: "אנשים מרגישים שמפלגת הלייבור אכזבה אותם. הם מנסים לשמור על ההצבעות של המיעוט המוסלמי. מנהיגים הדהדו כל האשמה של חמאס את ישראל. זה הרגיש מאוד מסוכן. ליהודים בריטיים היתה מעין 'התעוררות', הובן שלא משנה כמה אנחנו חלק מהחברה - אנחנו עדיין נחווה שנאה".
למפרט מדגישה כי לתחושות אלו מצטרפת ההבנה שאין יכולת להסתמך על מנגנוני הביטחון במדינה להגנה על הקהילה היהודית. לכן, בביקורה בישראל לסיקור המלחמה, על אף המציאות הביטחונית המורכבת, היא הרגישה שעול ירד מכתפיה. "בישראל לפחות לא שופטים אותך על הזהות היהודית שלך", היא סיכמה.
לא מסתפקים בסיסמאות
במוקד הקריאה עומדת יוזמה לאומית נועזת, כזו שלא מסתפקת באמירה ערכית, אלא מציבה יעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה. עלייה המונית אינה רק פתרון אישי ליהודים החיים כיום תחת איום גובר של אנטישמיות בקהילות כמו אוסטרליה, בריטניה, קנדה, צרפת ורוסיה - היא גם הזדמנות היסטורית לעיצוב עתידו של העם היהודי כולו ולבניית חוסן לדורות לחברה הישראלית, לביטחונה ולכלכלתה.
מטרתנו כפולה: לעורר את הציבור בישראל להבנת גודל השעה, ולקרוא לממשלה להתגייס לבניית תוכנית לאומית - בדיור, בתעסוקה, בחינוך ובתשתיות - שתהפוך את החלום למציאות.
"המיליון ה־11" לא יסתפק בסיסמאות. לאורך שנת תשפ"ו נפעל להציף את הדיון הציבורי והפוליטי סביב הפרויקט: בכתבות עומק, במסעות מצולמים, בפרויקטים מיוחדים ובתוכניות עבודה שיוצעו כדי להפוך את החזון לתוכנית לאומית מגובשת.
זו העת להרים את הדגל. המיליון ה־11 הוא יותר מיעד מספרי - הוא הכרעה היסטורית. בערב ראש השנה תשפ"ו "ישראל היום" השיק את "המיליון ה־11" - קריאה ציונית רחבת היקף שמבקשת להפוך חזון למציאות: עליית מיליון יהודים למדינת ישראל בעשור הקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו