העולם הטכנולוגי הולך ומתקדם כל העת, ובקרוב נראה על הכביש באופן קבוע רכבים אוטונומיים, ובבתים רובוטים ומכשירים מתקדמים אחרים שינהלו את הבית עבורנו, ויפתרו אותנו מרוב מוחלט של המטלות אותן אנו עושים כיום.
עבור אנשים ששומרים שבת, עולה השאלה כיצד תיראה בעידן כזה השבת שלנו, עם בית שמנוהל בצורה רובוטית ואינו דורש התערבות אנוש. האם היא תשתנה, והבית יוכל להתנהל כרגיל כמו ביום חול? מה מותר ומה אסור לעשות כמשימות רבות יכולות להיות מתוזמנות באמצעות רובוטים?
הרב אייל ורד, חבר הנהלת ארגון רבני צהר, מביע הבנה למציאות החדשה, אך מסביר שהיא לא תחליף את מציאות השבת הנוכחית: "השבת ההלכתית הייתה מוגדרת מאז ומעולם על ידי איסור עשיית מלאכות", הוא מסביר, "ובעבר ההבדל בין ימות החול, שהוקדשו לעשיית מלאכה, לשבת, יום המנוחה, היה מובהק. קו האבחנה העבה הזה הולך ונעשה דק בימינו, דק עד בלתי נראה, כשהמלאכות המורכבות ביותר נעשות אוטומטיות ואוטונומיות.
"יכול אדם להיכנס לביתו החכם, ועין אלקטרונית תקלוט את נוכחותו ותפעיל את כל מה שצריך להפעיל. רכב אוטונומי יכול להיות מוזמן מראש ויחכה לו בכניסה לבית, והוא יפתח את הדלתות וייסע מאליו ליעד שהוגדר לו עוד מערב שבת".
עם זאת, הרב מבהיר שהשבת לא תיעלם, וגם לא האווירה המיוחדת שלה. "יהיה יותר ויותר קשה להגדיר את השבת באמצעות המלאכות שאסורות בה, אך יש לשבת גם הגדרה של מה שכן עושים בה, והיא כתובה בתורה בפעם הראשונה שבני ישראל נפגשים עם השבת: 'רְאוּ כִּי השם נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם, יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי'.
"הגדרת השבת בפסוק הזה היא התכנסות פנימה. בימינו ניתן לומר שהשבת מבקשת מאיתנו לעסוק בעולם הפנימי שלנו, כלומר להיות מסוגלים להיכנס אל עולמנו הפנימי ולחיות אותו. יום אחד בשבוע מוקדש להתבוננות, ללימוד תורה אישי, משפחתי וקהילתי, לעיסוק בערכי הנצח שלנו, ובניתוק מענייני ההווה".
ומה בנוגע לשאלה אם נוכל לבצע פעולות מתוזמנות מראש באמצעות הרובוטים? הרב ורד עונה: "מבחינה הלכתית הנוגעת למלאכות שבת - זה ודאי מותר, בדיוק כמו שאנו משתמשים היום בשעון שבת המכוון לפני שבת ומפעיל עבורנו את האור והמזגן. אמנם יכול להיות - ואולי כך גם ראוי - שחכמים יגזרו על איסור שימוש ברובוטים כאלו כדי לשמור על אווירת השבת, כיום מנוחה והתכנסות פנימה".
על פי הרב ורד, לא מדובר בשבת מסוג חדש: "ההגדרה הזו לא באה להחליף את איסורי מלאכה אלא להוסיף עליהם, ולהיות דומיננטית יותר ויותר ככל שהמלאכות, כפי שאנו מכירים אותן, ילכו ויעלמו. כאן עולה השאלה אם נהיה מסוגלים להתנתק מן ההווה האינטסיבי ולעבור ליום שכולו נצח, וזו השאלה המרכזית".
כבר בספר הזוהר יש התייחסות למציאות החדשה הזו. "הזוהר הקדוש מתייחס לדבר הזה במלוא הרצינות, ואומר שכפי שיש חילול שבת על ידי מעשים, כך יש חילול שבת על ידי דיבור. סיכומו של דבר- החלק ההלכתי, שהיום פחות מרכזי בשמירת השבת, שנקרא 'עבודות ומלאכות של חול' (עובדין דחול), יתפוס הרבה יותר מקום. יהיו יותר אפשרויות 'להתחמק' מן השבת, אך יהיו גם יותר אפשרויות לבטא את האהבה האמיתית שלנו לשבת, ולבחור להיכנס פנימה, להתנתק מן ההווה ולחיות חיי נצח למשך עשרים וחמש שעות".
הרב ורד מוסיף כי זה הוא המבחן של שמירת השבת בעולמנו: תהליך העמקה ומפגש עם העולם הפנימי של הנפש, והאפשרות שיום בשבוע נפסיק לעסוק בתכני החול אלא בתכני הנצח של עם ישראל. "על ההגדרה הזו של שבת כבר כדאי להתחיל להתאמן. שבת היא יום שמחוץ לזמן, ויש צורך להתאמץ שהוא יהיה מחובר לנצח ולא להווה. התלמוד מגדיר את השבת בתור 'מתנה טובה שיש לי בבית גנזיי', ומתנה אפשר לקבל כמו שצריך, ואפשר גם לפספס. לקבל שבת משמעו לקבל אותה לתוכנו. להסכים להיכנס למדיום אחר ושונה ששמו שבת. והוא כולו בעולם הנצח. ועל זה אחנו מתפללים 'וזכנו לקבל שבתות' - תזכה אותנו לקלוט את השבת לתוכנו, הרבה מעבר לאיסורי המלאכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו