דיור בר הלכה: האם המדינה צריכה להתערב במחירי הדירות?

אחת הבעיות המרכזיות של זוגות צעירים רבים בארץ קשורהלהשגת דיור.מחירי הדירות בישראל מזנקים כל העת לשמיים, והמחירים במקומות רבים בארץ גבוהים באופן כזה שגם רבים מאנשי המעמד הבינוני לא מצליחים לרכוש לדירה.

האם על פי ההלכה על המדינה להיכנס אל התחום, ולסייע לזוגות הצעירים ולחסרי הדיור לרכוש דירה? את השאלה הזו הפננו אל הרב אשר סבג, חבר הנהלת ארגון רבני צהר.

לדברי הרב, ההלכה עוסקת גם בנושאים האלה: "ההלכה אכן דנה בשאלת הפיקוח על מחירי מוצרים, ורבי יוסף קארו בשולחן ערוך פוסק שבתי הדין צריכים לפקח על המחירים במוצרים שיש בהם 'חיי נפש', כלומר מוצרי יסוד. בנוסף, חז"ל תקנו תקנות שמטרתן למנוע בהלה שעלולה לגרום לעליית מחירים, למשל התקנה שאוסרת לקבוע צום ראשון ביום חמישי (כשהיה צורך בתעניות ציבור, למשל עקב בצורת, הקפידו שהתענית הראשונה לא תיקבע ליום חמישי בשבוע. א.ג.), מכיוון שכך ביום רביעי יגדלו הביקושים למזון עבור הסעודה שלפני הצום ואחריו, נוסף על גל הקניות ליום השבת, מה שיגרום לעליית מחירים".

איומים הלכתיים שעובדים

הרב סבג הביא דוגמה למצב שבו חכמים התערבו במסחר בצורה אקטיבית, על ידי שתי פעולות חריפות שעשה האמורא שמואל, ממנהיגי קהילת בבל בעת העתיקה: "בדברי חז"ל מצאנו דוגמאות לחכמים שהתערבו במקרי עליית מחירים לא מוצדקת. במסכת סוכה (ל"ד, ב') האמורא שמואל איים על מוכרי ההדסים שאם לא יורידו את המחירים, הוא יפסוק לציבור שיוצאים ידי חובה גם בהדסים קטומים שקל יותר להשיגם.

"כמו כן, לקראת חג הפסח הודיע שמואל כי אם אחרי החג המוכרים יעלו את מחירי קדרות החרס, הוא יתיר את השימוש בקדרות חרס נקיות מלפני החג. במקרה הזה המנהג המקורי היה לשבור את קדרות החרס של החמץ לפני החג, מכיוון שמאכלי החמץ נספגו בתוך החרס עצמו, כדי שלא יישאר בבית חמץ בפסח. בעקבות שבירת הקדירות היה נוצר גל גדול של ביקושים לכלים הללו לאחר הפסח, ואיתו החשש להעלאת מחירי הקדרות. פסיקה כזו היתה פוגעת קשות במוכרים, ולכן איום כזה היה אפקטיבי".

עם זאת, הרב סבג מציין שיש מקורות המראים כי חכמים התנגדו לפיקוח כולל על מחירי השוק. דוגמה לדבר מופיעה בתלמוד הירושלמי: "מסופר על ראש הגולה בבבל שמינה את האמורא רב להיות מעין רגולטור שיפקח, אבל רב סרב להתערב בהחלטות השוק החופשי, וראש הגולה שראה מעשה זה בחומרה, כלא את רב במעצר".

לאו דווקא תל אביב

אז מה זה אומר בנוגע לפיקוח המדינה על מחירי הדירות בימינו? הרב סבג משיב: "לכאורה, דיור מינימלי המתאים לגודל המשפחה נחשב כצורך בסיסי, ולכן גם בזה המדינה צריכה להתערב כדי לאזן את המחירים וליצור דיור בר השגה.

"חשוב להדגיש שאין חובת המדינה לגרום לדיור בר השגה באזורי המרכז דווקא, וייתכן שאפילו ההפך הוא הנכון. דוגמה להעברת הציבור לאזור פחות מיושב מופיעה בספר נחמיה פרק י"א, שם מסופר כיצד הגולים ששבו לארץ ישראל העדיפו לגור בערים מסביב לירושלים ולא בעיר עצמה, שסבלה מהתקפות והייתה פחות בטוחה למגורים. כך נוצר הצורך לחזק את היישוב היהודי בעיר, ולכן הטילו גורלות על עשירית מכמות העם, כדי שיגורו בירושלים".

הרב מוסיף: "נראה מהמקורות שההתערבות במחירי השוק הייתה רק במקרים מאוד מיוחדים ובמצבים שבהם לא הייתה ברירה אחרת, וגם ההתערבות עצמה הייתה רק לזמן קצוב ולא באופן קבוע, מהסיבה שכל התערבות עלולה גם לפגוע בתחרות ואולי להרע את המצב הכלכלי בטווח הרחוק.

"לכן נראה שבתחום הדיור נכון הרבה יותר שהתערבות המדינה צריכה להיות יותר עקיפה, כגון הגדלת ההיצע בשוק על ידי הפשרת קרקעות והפחתת בירוקרטיה, או על ידי הרחבת הפרויקטים של מחיר למשתכן בפריפריה. יש לשקול גם שימוש באסטרטגיות של הגדלת מיסוי על דירות שניות וכדו', כדי למנוע תופעת של 'מפקיעי שערים' שגורמים לעליות גבוהות בשוק הדירות", הוא מסכם.