יותר מחצי מהישראלים בעד מחאות מול בתי פוליטיקאים - ומה בנוגע לעיתונאים?

בסקר שנערך השבוע בערוץ משב במסגרת מדד צהר ליהדות ולמסורת נחשף פער משמעותי בעמדות הציבור הישראלי בנוגע לגבולות המחאה. מהנתונים עולה כי 61% מהציבור היהודי בישראל סבורים שמחאה מול ביתו של עיתונאי אינה לגיטימית, בעוד שרק 49% מחזיקים בעמדה זו ביחס למחאה מול נבחרי ציבור, נתון שמשמעותו היא שיותר ממחצית הציבור אינו שולל מחאה אישית מול פוליטיקאי.

הרב יובל שרלו, מבכירי רבני צהר ויו"ר תחום האתיקה התייחס לממצאים, והדגיש כי הדיון על גבולות המחאה הפך לרווי האשמות וצביעות פוליטית, ולכן יש לקיים אותו דווקא כעת, לפני שהבחירות מעצבות מחדש את המפה הפוליטית: "אני מציע לקיים את הדיון בקביעת כללים שיחייבו את כולם אחרי הבחירות. דווקא היום, כשאיש אינו יודע מי יקים את הממשלה הבאה, ניתן לקיים דיון אמיתי שאינו מתמקד בעבר, אלא משרטט את פני העתיד". 

הרב שרלו מזכיר כי "תרבות המחלוקת החופשית היא נשמתה של היהדות. ההלכה החשיבה מאוד את הבעת הדעה בלי לחץ, עד שלדוגמה היא קבעה שבבית המשפט העוסק בדיני נפשות, לעולם יביע הדיין הנמוך בדרגה את עמדתו לפני הדיין הבכיר, וזאת כדי שהיא תהיה חופשית ולא נתונה בלחץ. כל ניסיון להשתיק או להביא לשינוי הדעה מכוחה של אלימות, הוא פסול במהותו. היסוד הזה נכון לא רק כלפי שופטים, אלא כלפי כל אחד שעמדתו החופשית היא חיונית".

בעניין המחאה נגד עיתונאים מסביר הרב שרלו כי "אנו זקוקים לעיתונאים שיתווכו לנו את המציאות. מוטל עליהם תפקיד חשוב וחיוני, ובראש ובראשונה הם עצמם צריכים לציית לכללים האתיים של מקצועם. בד בבד, בשל החיונית של התקשורת ביכולת עיצוב העמדה של כל אחד מאתנו, כל פעילות אלימה המבקשת לכפות עליהם, להפחיד אותם ולהשתיק אותם היא הכיוון ההפוך ממה שיש ללכת בו".