כשההיסטוריה הופכת לזירה: ההוקרה שניתנת לאלה שנאבקים על הסיפור הלאומי

בעידן שבו רשתות חברתיות, ארגונים אקדמיים וקמפיינים בינלאומיים מנסים לרמוז שהקשר של עם ישראל וארץ ישראל הוא “המצאה חדשה” וששורשיו בארץ החלו רק ב־1948, אירוע אחד השבוע בבית הנשיא שימש כתשובה חזקה וברורה: המורשת שלנו לא ניתנת למחיקה.

באירוע מרגש בבית הנשיא, אירח יצחק הרצוג את הזוכים בפרס שזר לחקר תולדות ישראל, ואלה שזכו בהכרה והוקרה על עבודתם, חוקרים ומורים שמקדישים את חייהם להוכחת האמת ההיסטורית שלנו.

פרס שזר הוא מהפרסים המרכזיים בישראל בתחום חקר תולדות עם ישראל והוראת ההיסטוריה. הפרס, בגובה 25 אלף שקלים, מוענק מדי שנה על ידי מרכז זלמן שזר לחוקרים, מורים ומחנכים שבלטו בעבודתם ובהישגיהם במחקר, תיעוד והנחלת המורשת היהודית. מטרתו של הפרס היא לעודד מצוינות אקדמית וחינוכית, לחזק את תחום חקר ההיסטוריה היהודית, ולהעמיק את הקשר בין הציבור בישראל לבין שורשי הזהות והסיפור הלאומי.

הנשיא הדגיש את חשיבות לימוד העבר, במיוחד בימים טעונים אלה, כשהמדינה עדיין מתאבלת על נופליה ומצפה לשובם של כל החטופים לקבר ישראל. "ההיסטוריה שלנו רצופה במאבקים ובכאב אך גם בגבורה עילאית וביכולת פלאית לבנות ולהיבנות", אמר הרצוג.

עוד הוסיף: "אני סבור שאנו נדרשים יותר מתמיד ללמוד ולהתמלא השראה מדמותו של הנשיא שזר שידע לשלב בין עמידה על עקרונות לבין חתירה לאחדות אמיתית והעמדת האינטרס הציבורי בראש".

מנכ״ל משרד התרבות, כפיר כהן, בירך את הזוכים וציין כי בזכות פועלם מחקר המורשת בישראל ממשיך ואף מתעצם.

יו״ר מרכז זלמן שזר, אביגדור קהלני, הזכיר כי השנה מציינים יובל לפטירתו של שזר, וכי המרכז פועל  "ללימוד תולדות העם היהודי במכינות קדם צבאיות ובמערכת החינוך".

 הזוכה בפרס השנה: פרופ׳ רם בן־שלום - על ספרו "המכתב של סלומאה", העוסק בקהילת יהודי טרנופול בתקופת השואה ועל משפחתו שנרצחה שם.

עוד נכחו במפגש: שראל לוי, שזכה במלגת ולד בסך 10 אלף שקלים - על מחקרו על רבי יוחנן ותורתו בין בבל לארץ ישראל, והזוכים בהכרה ובהוקרה על עבודתם: פרופ׳ עוזי ליבנר - על ספרו "הישוב הכפרי בגליל בעת העתיקה", פרופ׳ יואל יערי - על ספרו "דיוקן אישה" המתאר את סיפורן של הקשריות בין הגטאות ועדי נמיה כהן - בגין מחקרה על תרבות האוכל של יהודי ארצות האסלאם.

המסר מהאירוע היה ברור: בעולם שבו מנסים לשכתב את ההיסטוריה שלנו, המחקר והחינוך ההיסטורי הם חומת המגן האחרונה. מי שמוותר על המורשת, מוותר על העתיד.