"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשההיסטוריה הופכת לזירה: ההוקרה שניתנת לאלה שנאבקים על הסיפור הלאומי

נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח את הזוכה בפרס שזר לחקר תולדות ישראל, והמורים והחוקרים שקיבלו הכרה והוקרה על עבודתם והישגיהם במחקר, תיעוד והנחלת המורשת היהודית • הרצוג: "ההיסטוריה שלנו רצופה במאבקים ובכאב אך גם בגבורה עילאית וביכולת פלאית לבנות ולהיבנות"

,עודכן
0השמעה
הנשיא ורעייתו מארחים את זוכי הפרס. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

בעידן שבו רשתות חברתיות, ארגונים אקדמיים וקמפיינים בינלאומיים מנסים לרמוז שהקשר של עם ישראל וארץ ישראל הוא “המצאה חדשה” וששורשיו בארץ החלו רק ב־1948, אירוע אחד השבוע בבית הנשיא שימש כתשובה חזקה וברורה: המורשת שלנו לא ניתנת למחיקה.

באירוע מרגש בבית הנשיא, אירחיצחק הרצוגאת הזוכים בפרס שזר לחקר תולדות ישראל, ואלה שזכו בהכרה והוקרה על עבודתם, חוקרים ומורים שמקדישים את חייהם להוכחת האמת ההיסטורית שלנו.

הטקס לזוכים בפרס שזר בבית הנשיא,צילום: ידין דלויה

פרס שזר הוא מהפרסים המרכזיים בישראל בתחום חקר תולדות עם ישראל והוראת ההיסטוריה. הפרס, בגובה 25 אלף שקלים, מוענק מדי שנה על ידי מרכז זלמן שזר לחוקרים, מורים ומחנכים שבלטו בעבודתם ובהישגיהם במחקר, תיעוד והנחלת המורשת היהודית. מטרתו של הפרס היא לעודד מצוינות אקדמית וחינוכית, לחזק את תחום חקר ההיסטוריה היהודית, ולהעמיק את הקשר בין הציבור בישראל לבין שורשי הזהות והסיפור הלאומי.

הנשיא הדגיש את חשיבות לימוד העבר, במיוחד בימים טעונים אלה, כשהמדינה עדיין מתאבלת על נופליה ומצפה לשובם של כל החטופים לקבר ישראל. "ההיסטוריה שלנו רצופה במאבקים ובכאב אך גם בגבורה עילאית וביכולת פלאית לבנות ולהיבנות", אמר הרצוג.

עוד הוסיף: "אני סבור שאנו נדרשים יותר מתמיד ללמוד ולהתמלא השראה מדמותו של הנשיא שזר שידע לשלב בין עמידה על עקרונות לבין חתירה לאחדות אמיתית והעמדת האינטרס הציבורי בראש".

מנכ״ל משרד התרבות, כפיר כהן, בירך את הזוכים וציין כי בזכות פועלם מחקר המורשת בישראל ממשיך ואף מתעצם.

יו״ר מרכז זלמן שזר, אביגדור קהלני, הזכיר כי השנה מציינים יובל לפטירתו של שזר, וכי המרכז פועל "ללימוד תולדות העם היהודי במכינות קדם צבאיות ובמערכת החינוך".

המורים והחוקרים בבית הנשיא,צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

הזוכה בפרס השנה:פרופ׳ רם בן־שלום - על ספרו "המכתב של סלומאה", העוסק בקהילת יהודי טרנופול בתקופת השואה ועל משפחתו שנרצחה שם.

עוד נכחו במפגש:שראל לוי, שזכה במלגת ולד בסך 10 אלף שקלים - על מחקרו על רבי יוחנן ותורתו בין בבל לארץ ישראל,והזוכים בהכרה ובהוקרה על עבודתם:פרופ׳ עוזי ליבנר - על ספרו "הישוב הכפרי בגליל בעת העתיקה", פרופ׳ יואל יערי - על ספרו "דיוקן אישה" המתאר את סיפורן של הקשריות בין הגטאות ועדי נמיה כהן - בגין מחקרה על תרבות האוכל של יהודי ארצות האסלאם.

המסר מהאירוע היה ברור: בעולם שבו מנסים לשכתב את ההיסטוריה שלנו, המחקר והחינוך ההיסטורי הם חומת המגן האחרונה. מי שמוותר על המורשת, מוותר על העתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר