"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
טוב בעיקר לנשים: מה המשמעות של החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים?
החוק חוק מאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק בקביעת תשלום מזונות לילדים, במקרה של גירושין, גם ללא הסכמת שני ההורים • חקיקה זו מעלה את השאלה מה משמעות התיקון ועל מי הוא ישפיע יותר? • כדי לענות על השאלה הזו פנינו לעורכת הדין רות דיין וולפנר
בית הדין הרבני. צילום: אורן בן חקון

טוב בעיקר לנשים: מה המשמעות של החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים?

החוק חוק מאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק בקביעת תשלום מזונות לילדים, במקרה של גירושין, גם ללא הסכמת שני ההורים • חקיקה זו מעלה את השאלה מה משמעות התיקון ועל מי הוא ישפיע יותר? • כדי לענות על השאלה הזו פנינו לעורכת הדין רות דיין וולפנר

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הכנסת אישרה אתמול (שני) בקריאה שנייה ושלישית חוק שמאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק בקביעת תשלום מזונות לילדים, במקרה של גירושין, גם ללא הסכמת שני ההורים.

בחודשים האחרונים קבע בג"ץ כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לכרוך יחד תביעת גירושין ועיסוק בסכום תשלום המזונות, פרקטיקה שהיתה חוקית לאורך שנים רבות מאוד, וכעת החזירה הכנסת את הסמכות הזו לבתי הדין הרבניים. חקיקה זו מעלה את השאלה מה משמעות התיקון ועל מי הוא ישפיע יותר? על הנשים או על הגברים מבקשי או מבקשות הגט.

כדי לענות על השאלה הזו פנינו לעורכת הדין רות דיין וולפנר, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה. בתחילת דבריה ציינה עורכת הדין ש"על פניו החוק החדש טוב לנשים שפונות לבית הדין הרבני".

עורכת הדין רות דיין וולפנר, צילום: שי הנסב

עו"ד וולפנר, הסבירה את הרקע למצב החדש וציינה כי, "במשך שנים רבות היה נהוג לכרוך את תביעת הגירושין עם קביעת גובה המזונות. לכן היה מירוץ סמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי הדין האזרחיים לענייני משפחה. מי שהגיש את התביעה קודם באחד משני המוסדות האלו, קבע היכן יידון המשבר המשפחתי שהגיע לתביעת גירושין והיכן יידון תשלום המזונות. בהקשר לכך בעבר היה עדיף לנשים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כיוון שבתי הדין הרבניים היו פוסקים תשלום מזונות נמוך יחסית לאישה. הסיבה היתה כיוון שתשלום המזונות מוטל רק על הגבר. לכן גברים היו פונים לבתי הדין הרבניים ונשים לבתי הדין האזרחיים".

"אולם מציאות זו השתנתה לחלוטין" מסבירה עו"ד וולפנר, "בשנים האחרונות אחרי פסיקת בג"ץ שתשלום המזונות אינו מוטל רק על הגבר אלא הוא נמדד בצורה יחסית על פי ההכנסות של שני בני הזוג. השינוי הזה יצר מציאות לפיה בתי הדין הרבניים חישבו את תשלומי המזונות כעת בצורה אחרת והמצב הזה יצר מציאות הפוכה ולפיה בתי הדין הרבניים פסקו לילדים תשלומי מזונות גבוהים יותר מאלו שפסקו בתי הדין לענייני משפחה. השינוי המשמעותי הזה יצר אינטרס לנשים לפנות לבתי הדין הרבניים ולגברים לבתי הדין האזרחיים למשפחה".

בית הדין הרבני בתל אביב, צילום: יהושע יוסף

"המצב הזה שבו בתי הדין הרבניים קובעים לגברים תשלומי מזונות גבוהים יחסית הובילה מספר גברים לעתור לבג"ץ ולדרוש שלא תהיה הצמדה בין תביעת הגט לקביעת תשלום המזונות. כך ניתן היה לדון בגט בבית הדין הרבני אך למנוע ממנו לקבוע לבד במעמד האישה את גובה המזונות שישולמו לילדים. מבחינה זו נלקחה מבתי הדין הרבניים האפשרות לחבר בין שני הנושאים וכך גברים יכולים היו לדרוש שהדיון בתשלום המזונות יידון בנפרד בבית הדין לענייני משפחה. את המציאות הזו של הפרדת הנושאין ביטלה אתמול הכנסת".

עוד מציינת עו"ד וולפנר: "החוק החדש מחזיר את המציאות למה שהיא היתה וכעת לבתי הדין הרבניים יש שוב את הסמכות לעסוק בתשלומי מזונות ישירות יחד עם התביעה לגט. כך שוב נוצרה אפשרות לנשים לבקש מייד מזונות מבתי הדין הרבניים ולהשיג תשלום יותר גבוה ממה שיינתן בבית משפט לענייני משפחה. למשל לנו יש תובעת גט שבעלה עתר כנגד סמכות בית הדין לעסוק בגובה תשלומי המזונות שלה. ואכן בית הדין ציין שאין לו סמכות לדון בכך אך כעת אנחנו נחזיר את הבקשה ונטען שעל פי תיקון החוק יש שוב לבית הדין סמכות".

אז תיקון החוק טוב לנשים בעיקר?

"על פניו כך זה נראה. כמובן צריך לקרוא לעומק את כל הסעיפים אבל עקרונית מדובר בהחלטה טובה עבור נשים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...