"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בלתי אפשרי? אלפיים שנות השכלה יהודית בדרך להפוך לרשת נתונים עולמית
מהתלמוד ועד הקבלה: חוקרים מישראל וארה”ב יבצעו לראשונה מיפוי דיגיטלי של מסלולי הידע שעברו בין קהילות יהודיות במשך ההיסטוריה • פרויקט ראשון מסוגו
מהתלמוד ועד הקבלה: פריצת דרך בתחום לימודי היהדות. צילום: נעמה שטרן

בלתי אפשרי? אלפיים שנות השכלה יהודית בדרך להפוך לרשת נתונים עולמית

מהתלמוד ועד הקבלה: חוקרים מישראל וארה”ב יבצעו לראשונה מיפוי דיגיטלי של מסלולי הידע שעברו בין קהילות יהודיות במשך ההיסטוריה • פרויקט ראשון מסוגו

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כמעט אלפיים שנה של יצירה אינטלקטואלית יהודית, מהתלמוד הבבלי והירושלמי, דרך פרשני המקרא והספרות ההלכתית, ועד לפילוסופיה וכתבי הקבלה יהפכו בקרוב לרשת נתונים דיגיטלית עצומה.

סרטון הסבר מתוך אתר המהדורה המדעית-דיגיטלית לתלמוד הירושלמי %2F%2F האקדמית חמדת

פרויקט ראשון מסוגו, בהובלת ארבעה חוקרים ממוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, ינסה לעשות את מה שנחשב עד כה לבלתי אפשרי: לנתח באמצעים חישוביים את תהליכי העברת הידע והרעיונות בין קהילות יהודיות לאורך ההיסטוריה.

הצוות כולל את ד"ר בנימין קצוף ופרופ' מעיין ז'יטומירסקי-גפת מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' מייקל סטלו מאוניברסיטת בראון שבארה"ב, ופרופ' יהונתן שלר מהמכון הטכנולוגי חולון-HIT. מדובר בשיתוף פעולה רחב היקף המשלב מומחיות במדעי היהדות, עיבוד שפה טבעית, למידת מכונה וניתוח רשתות.

אחד החידושים הגדולים בפרויקט הוא המבט הגאוגרפי הרחב: מיפוי תנועת רעיונות בין מרכזים יהודיים בבבל, מסופוטמיה וצפון אפריקה, אל ספרד, צרפת וגרמניה. כך, לראשונה, ניתן יהיה לראות כיצד מסורות לימוד שונות - ספרדית, אשכנזית, תימנית ועוד, השפיעו זו על זו, ואיך נולדו הבדלים וייחודים תרבותיים בתוך העם היהודי.

באמצעות הכלים החדשים יוכלו החוקרים, וגם הציבור הרחב, "לראות" באופן חזותי אילו מחברים ציטטו זה את זה, אילו טקסטים היו המשפיעים ביותר בכל תקופה, ואיך רעיונות נדדו ממזרח למערב לאורך מאות שנים.

פרופ’ יהונתן שלר, צילום: המכון הטכנולוגי חולון-HIT

המשמעות חורגת מעבר לעולם המחקר היהודי. "אנחנו מציעים מודל למחקר של תרבויות בכלל", מסבירים החוקרים, "שיטות ניתוח רשתות יכולות לחשוף קשרים שלא נראו קודם ולשנות את הדרך שבה אנו מבינים את התפתחות הידע האנושי".

העובדה שהפרויקט זכה במענק מחקרי מטעם הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל (BSF) מצביעה על חשיבותו המדעית. מעבר לכלים שיפותחו, הוא צפוי להאיר באור חדש את הדרך שבה התרבות היהודית עצמה עיצבה את דמותה מתוך דיאלוג מתמשך, חוצה יבשות ודורות.

החזון של החוקרים הוא שכל אדם יוכל לגלוש בממשק אינטראקטיבי ולראות כיצד ציטוט מהתלמוד התגלגל לפירוש של הרמב"ם או השפיע על דיון מאות שנים לאחר מכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...