כמעט אלפיים שנה של יצירה אינטלקטואלית יהודית, מהתלמוד הבבלי והירושלמי, דרך פרשני המקרא והספרות ההלכתית, ועד לפילוסופיה וכתבי הקבלה יהפכו בקרוב לרשת נתונים דיגיטלית עצומה.
פרויקט ראשון מסוגו, בהובלת ארבעה חוקרים ממוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, ינסה לעשות את מה שנחשב עד כה לבלתי אפשרי: לנתח באמצעים חישוביים את תהליכי העברת הידע והרעיונות בין קהילות יהודיות לאורך ההיסטוריה.
הצוות כולל את ד"ר בנימין קצוף ופרופ' מעיין ז'יטומירסקי-גפת מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' מייקל סטלו מאוניברסיטת בראון שבארה"ב, ופרופ' יהונתן שלר מהמכון הטכנולוגי חולון-HIT. מדובר בשיתוף פעולה רחב היקף המשלב מומחיות במדעי היהדות, עיבוד שפה טבעית, למידת מכונה וניתוח רשתות.
אחד החידושים הגדולים בפרויקט הוא המבט הגאוגרפי הרחב: מיפוי תנועת רעיונות בין מרכזים יהודיים בבבל, מסופוטמיה וצפון אפריקה, אל ספרד, צרפת וגרמניה. כך, לראשונה, ניתן יהיה לראות כיצד מסורות לימוד שונות - ספרדית, אשכנזית, תימנית ועוד, השפיעו זו על זו, ואיך נולדו הבדלים וייחודים תרבותיים בתוך העם היהודי.
באמצעות הכלים החדשים יוכלו החוקרים, וגם הציבור הרחב, "לראות" באופן חזותי אילו מחברים ציטטו זה את זה, אילו טקסטים היו המשפיעים ביותר בכל תקופה, ואיך רעיונות נדדו ממזרח למערב לאורך מאות שנים.
המשמעות חורגת מעבר לעולם המחקר היהודי. "אנחנו מציעים מודל למחקר של תרבויות בכלל", מסבירים החוקרים, "שיטות ניתוח רשתות יכולות לחשוף קשרים שלא נראו קודם ולשנות את הדרך שבה אנו מבינים את התפתחות הידע האנושי".
העובדה שהפרויקט זכה במענק מחקרי מטעם הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל (BSF) מצביעה על חשיבותו המדעית. מעבר לכלים שיפותחו, הוא צפוי להאיר באור חדש את הדרך שבה התרבות היהודית עצמה עיצבה את דמותה מתוך דיאלוג מתמשך, חוצה יבשות ודורות.
החזון של החוקרים הוא שכל אדם יוכל לגלוש בממשק אינטראקטיבי ולראות כיצד ציטוט מהתלמוד התגלגל לפירוש של הרמב"ם או השפיע על דיון מאות שנים לאחר מכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו