אם ההצעה הזאת תעבור: כל אדם בישראל יוכל להיחקר על יהדותו

הצעת חוק ממשלתית חדשה מבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ולאפשר להם לפתוח בהליכי בירור יהדות לכל אדם, גם אם הוא עצמו לא ביקש זאת. לפי ההצעה, החלטת בית דין רבני בנושא יהדות תחייב כל רשות מדינה, כולל רשות האוכלוסין.

מדובר בשינוי רחב היקף ביחסים שבין הרשויות האזרחיות לבין הממסד הדתי, המעורר ויכוח ציבורי חריף, שבמרכזו עומדת השאלה מי מוסמך לקבוע מיהו יהודי במדינת ישראל.

כיום קיימות שתי מערכות נפרדות בישראל - האחת אזרחית ומנוהלת על ידי רשות האוכלוסין, הכוללת רישום של "לאום" ו"דת". האחרת היא הלכתית ומנוהלת על ידי הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים, שבודקים יהדות לצורך נישואים. עד כה נשמרה ביניהן הפרדה ברורה, אך ההצעה החדשה מבקשת לבטל אותה ולקבוע כי כל החלטה של בית דין רבני תחייב גם את רשות האוכלוסין.

טשטוש גבולות בין דת ומדינה

הצעת החוק, שהוגשה על ידי משרד הדתות ובתי הדין הרבניים, היא יוזמה ממשלתית רשמית וצפויה להגיע בקרוב לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. לפי גורמים המעורבים בגיבוש ההצעה, מטרתה לחזק את מעמד בתי הדין הרבניים ולהסדיר בחוק את מעמדם בהחלטות הנוגעות לזהות היהודית של אזרחי המדינה.

בבתי הדין הרבניים טוענים כי מדובר בתיקון מתבקש, שנועד למנוע סתירות בין רשויות המדינה וליצור אחידות ברישומים. מבקרי החוק מזהירים כי הצעד הזה עלול לטשטש את הגבול בין דת למדינה ולגרום להכפפת רישומי האוכלוסין להכרעות הלכתיות. הצעת החוק קובעת כי מנהל אגף בירורי יהדות או רב רושם נישואים יוכל לפתוח בירור יהדות ביוזמתו, גם אם האדם לא ביקש זאת או אפילו אינו יודע על כך.

המשמעות היא שכל אדם בישראל עלול למצוא את עצמו נחקר על יהדותו בעקבות החלטה של גורם דתי או מנהלי. מדובר בהרחבת סמכות חסרת תקדים, שמעלה חשש לפגיעה בזכויות יסוד.

"יכול להוביל לפעולות נקמניות"

בתי הדין הרבניים מסרו ל"ישראל היום" כי ייקבעו כללים ברורים שיגדירו מתי ניתן לפתוח בהליך. לדבריהם, "ייקבעו כללים אשר יחייבו את באי הכוח להראות חשש ממשי ליהדותו של אדם לפני פתיחת הליך בירור. לא ניתן יהיה להאשים כל אדם סתם כך. הכללים יגובשו בשלב הדיונים על החוק". עם זאת, הכללים הללו טרם נכללו בנוסח הראשוני של החוק, וצפויים להיקבע רק בהמשך במסגרת התקנות.

מארגון "עתים" לא התרשמו מההבהרה. עו"ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון, אמר: "יש כאן הרבה דברים בעייתיים בחוק. הוא בעצם הופך את כולנו, כל אזרחי ישראל, ליהודים על תנאי. כל כך הרבה אנשים יכולים לבוא ולפתוח תהליך של בירור יהדות על כל אחד. זה יכול להוביל לפעולות נקמניות. מה יקרה אם אדם לא ירצה שמישהו אחר יתחתן? שבוע לפני החתונה הוא מוצא אדם המורשה לפתוח תהליך בירור היהדות וזהו, החתונה נדחית. מה קורה אם המשפחה שלה ייבהלו ויבטלו את החתונה? זה אירוע מסוכן".

עוד הוסיף עו"ד וייגלר: "המינימום של המינימום זה לכתוב בהצעת החוק בסעיף שבתקנון ייקבע אילו תנאים דורשים בשביל להתחיל תהליך בדיקת יהדות על כל אדם, אך הם לא עשו את זה".

"טראומה ענקית"

לדבריו, ההצעה פוגעת במיוחד בעולים מבריה"מ לשעבר: "מדובר בטראומה ענקית של בני העלייה מבריה"מ. הם הגיעו לכאן מאמינים שהם יהודים, חיים חיים יהודיים, מרגישים חלק מהעם, ואז אומרים להם שהם לא. הם נכנסים למלחמה להוכיח שהם חלק מהעם, ובואו נגיד את האמת, אי אפשר להוכיח הכל. אני לא יכול להוכיח את יהדות סבתא רבתא שלי מאירופה, עברה שואה, עלו לארץ, לא היו רישומים מדויקים או רישומים שנעלמו, זה בלתי אפשרי".

הכאב הזה מוכר היטב לוולדימיר, תושב הצפון, שעבר תהליך בירור יהדות ממושך. לדבריו, "התחושה היא שמחפשים אותך, מנסים להראות שאתה לא יהודי ואתה נלחם להראות מי אתה. ובסופו של דבר, נלחמנו שנים להוכיח את היהדות שלנו. לבסוף הצלחנו, ואז הגיע יותר מעשור לאחר מכן אחראי חדש שלא סמך על העבודה של קודמו ושוב נכנסנו לתהליך הזה. אתה מרגיש לבד, נבגד".

סעיף נוסף בהצעה מתיר לבית הדין לצרף להליך בירור יהדות גם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של הנבדק. אם אחד מבני המשפחה יוכרז כ"לא יהודי", קרוביו יידרשו לבחור אם להצטרף להליך ולהוכיח את יהדותם או להירשם ברשימת "מעוכבי חיתון".

שינוי דרמטי

מדובר בשינוי דרמטי לעומת המצב כיום, שבו פסק דין כזה נוגע רק לאדם עצמו. מבקרי ההצעה טוענים כי מדובר בפגיעה קשה בזכות לפרטיות וביצירת לחץ פסול על אזרחים להצטרף להליך משפטי בעל השלכות אישיות כבדות.

בעוד בבתי הדין הרבניים רואים במהלך זה תיקון נדרש שמעניק ודאות משפטית ודתית, ארגונים אזרחיים מזהירים מפני פגיעה חמורה בזכויות הפרט ובאמון הציבור במוסדות המדינה.

עבור עולים ובני עולים רבים, החוק מציף פחדים ישנים ומחזיר זיכרונות כואבים של בדיקה מתמדת בזהותם היהודית. תחושת האמון שנבנתה במשך שנים עלולה להיפגע אם המדינה תעניק לגוף דתי סמכות לבדוק את זהותם של אזרחים שלא ביקשו זאת כלל.

אם תאושר, הצעת החוק תעניק לבתי הדין סמכויות חסרות תקדים ותשנה את הדרך שבה מדינת ישראל מגדירה מיהו יהודי, ואת הדרך שבה יהודים מגדירים את עצמם.

חכ ולדימיר בליאק: ״כל אדם במדינת ישראל עלול למצוא את עצמו נחקר ונרדף על יהדותו. כך הממשלה מוכרת אתכם למען שלמות הקואליציה. יהודים נרדפו בגלות במשך 3,000 שנה ואף עסקונה חרדית לא תחזיר את הגלגל לאחור. מדינת ישראל לא תהפוך למדינת הלכה חשוכה. לא יקרה״.