בלילה שבין שבת לראשון, ישראל תעבור לשעון חורף, כשב-2:00 נזיז את השעון שעה אחרת אחורה. בין היתר, המעבר לשעון חורף משפיע על המצוות התלויות בזמני היום, אשר אליהן התייחס.
תפילת שחרית
נחלקו הפוסקים כיצד יש לחשב את סוף זמן קריאת שמע ואת סוף זמן תפילה. סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף שלוש שעות זמניות, וסוף זמן תפילה הוא בסוף ארבע שעות. נחלקו האם היום מתחיל מעלות השחר (מגן אברהם - וממילא סוף זמן קריאת שמע ותפילה מוקדמים יותר) או מהזריחה, הנץ החמה (הגר"א).
יש המחמירים כדעת המגן אברהם (לוח א"י, הרב עובדיה יוסף), אולם, רבים מקלים כדעת הגר"א (ערוך השלחן נ"ח, יד, שו"ת אגרות משה או"ח ח"א כ"ד, החזון איש, אורחות רבנו א' עמ' נב ועוד).
אם ניקח את שיטת הגר"א, הרי שאלו המאחרים קום, יכלו בתקופה זו לומר קריאת שמע עד בערך השעה 9:30, אך כעת יצטרכו לומר קריאת שמע עד השעה 8:30 (זמנים אלו משתנים בכל יום). ואילו סוף זמן תפילה היה בערך בשעה 10:30 וכעת יהיה באזור השעה 9:30 (וכאמור, גם זמנים אלו משתנים בכל יום, ויש לבדוק בלוחות הזמנים). לכן, שעון חורף, דורש לקום מוקדם יותר לתפילה.
מי שרואה שלא יספיק לקום בזמן, ידאג להתעורר ולפחות לומר קריאת שמע (עדיף שלוש פרשות, אך אם יש צורך ניתן להסתפק בפרשייה ראשונה), גם אם יתפלל אחרי זמן קריאת שמע.
אדם שקם לאחר סוף זמן קריאת שמע, יאמר קריאת שמע וברכותיה (למרות שהפסיד מצוות קריאת שמע, בכל זאת יש בכך קבלת עול מלכות שמים, וגם הזכרת יציאת מצרים שזמנה כל היום). אך אם קם לאחר סוף זמן תפילה, יאמר קריאת שמע ללא ברכות קריאת שמע (שו"ע נ"ח, ו).
עבור משכימי קום, המעבר לשעון חורף הוא יתרון. בשעון קיץ, נאלצו רבים להתפלל לפני הנץ. כעת הנץ מוקדם בשעה (ביחס לשעון). למשל, בימים אלו, הנץ החמה בשעון קיץ הוא בשעה 6:40, ואילו בשעון חורף יוקדם לשעה 5:40.
תפילת מנחה
עבור תפילת מנחה יש יתרון (למתפללים מנחה גדולה). ניתן להתפלל מנחה חצי שעה לאחר חצות היום. בימות הקיץ, היה ניתן להתפלל בחלק מהשנה רק לאחר 13:20, הרי שכעת, בשעון חורף, ניתן ברוב אזורי הארץ, להתפלל מנחה בכל השנה לאחר 12:20.
מאידך, עבור אלו המתפללים מנחה סמוך לשקיעה (מנחה קטנה), זמן מנחה מהווה אתגר, כיוון שאם בקיץ, פעמים רבות סוף זמן מנחה הוא לאחר השעה 19:00, הרי שכעת סוף זמן מנחה עשוי להיות באזור השעה 16:30 (ולכן, פעמים רבות עדיף במקרים אלו להתפלל מנחה גדולה, בשעות הצהריים, כדי שלא להפסיד מנחה חלילה).
שבת
אחת ההשפעות המיידיות והבולטות ביותר היא כניסת השבת. בשעון חורף, כניסת שבת עשויה להיות בסביבות השעה 16:00, כאשר בחלקים גדולים מהקיץ היא בסביבות השעה 19:00. לכן נדרשת היערכות מוקדמת כדי להימנע מחילול שבת, ובכדי למנוע לחץ מיותר ביום שישי. בדרך כלל, מי שנמצא בלחץ בימי שישי, יהיה בלחץ גם בחורף וגם בקיץ. התארגנות נכונה מאפשרת להגיע ברוגע לשבת, להגיע בזמן לשבת, ובכך לשמור גם על כבוד השבת.
מצד שני, צאת השבת בשעה מוקדמת. דבר זה מאפשר לעשות דברים רבים במוצאי שבת. ניתן לקבוע שיעורי תורה בזמנים אלו או לקבוע דברים המאפשרים גיבוש משפחתי גם כשלא כל המשפחה היתה יחד בשבת.
לסיכום, שעון חורף ושעון קיץ מאפשרים להיות מחוברים יותר לזמנים הטבעיים. שעון חורף מהווה יתרון למשכימי הקום, ומאפשר להתפלל מוקדם יותר. מאידך, הוא מהווה אתגר למאחרי הקום, ומחייב השכמה בזמן מוקדם יותר, בכדי להספיק קריאת שמע ותפילה בזמנם.
שעון חורף מהווה יתרון לתפילת מנחה, ומאפשר להתחילה מוקדם יותר, אולם, מהווה גם אתגר לאלו המתפללים מנחה סמוך לשקיעה, כיוון שפעמים רבות זמן תפילת מנחה מתרחש באמצע יום העבודה, ודורש התארגנות בהתאם. שעון חורף דורש התארגנות נכונה בימי שישי, בכדי שלא להיות בלחץ ובכדי שלא לחלל שבת חלילה. אך מאפשר מוצאי שבת עם זמן רב, בהם ניתן לקבוע שיעורי תורה או פעילויות אחרות.
בסופו של דבר, התארגנות נכונה תאפשר לנו בדרך כלל לקיים את המצוות המושפעות מזמני היום, הן בקיץ והן בחורף.
הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו