נמנע ניסיון הרס מכוון של הרש"פ באתר המורשת ההיסטורי בבנימין

בפעילות משותפת שהתקיימה אתמול (שני), נתפסו על ידי צה"ל כלי עבודה הנדסיים של הרשות הפלשתינית שניסו לבצע הרס באתר גבעון המקראית.הפעילות בוצעה באתר שממוקם ליד הכפר ג'יב בחטיבת בנימין, על ידי מחלקת קרקעות של מועצת בנימין, קמ"ט ארכיאולוגיה וגדוד רם בחטיבת בנימין.

ההרס נמנע לאחר שבארגון "שומרים על הנצח" גילו על העבודות של הרש"פ במתחם במסגרת סיור שטח באזור. עדי שרגאי מנהלת הפעילות בארגון הסבירה: "מדובר בעבודות תשתית בכלים מכניים כבדים בליבו של האתר, בסמוך לאלמנטים החשובים ביותר בתל".

"במקום זוהו יציקות בטון וסיקול טרסות מאבני המקום העתיקים. בשטח פוזרו ערמות מצעים מוכנות לפיזור וסלילה של אספלט, וכלים מכניים כמו מכבש ".

האתר ממוקם בשטח C והוא צמוד לכפר הפלשתיני אל ג'יב," מסבירה שרגאי. "במהלך הקמת מכשול התפר סביב ירושלים הוצא האתר אל מחוץ לגדר, דבר שהחמיר את בעיית הנגישות והפיקוח. כיום הגישה דורשת תיאום וליווי ביטחוני מורכב".

שרגאי מדגישה כי המיקום המסובך של האתר והקושי בנגישות אליו הופכים אותו לפגיע במיוחד להרס ובנייה בלתי חוקית. "תפיסת הכלים היא צעד חשוב, אך נדרשת פעילות מתמשכת ושיפור הנגישות לאתר כדי למנוע נזקים עתידיים".

ישראל גנץ ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע מסר בתגובה: "בעוד שבתוכנית המדוברת לסיום המלחמה מדובר על כך שהרשות הפלשתינית צריכה לעבור 'רפורמות' כדי שתוכל לקבל אחריות על עזה, באה המציאות ומכה על פנינו".

"אותה רשות מוכיחה שוב ששום דבר לא באמת ישתנה, ואחראית למעשה על עוד פיגוע מורשת לאומני שמטרתו למחוק אתר תנ"כי. אנו נמשיך להילחם בכל הכוח לפירוק הרשות הפלסטינית ולהחלת ריבונות ישראלית על כל יהודה ושומרון ובתוכה על אתרי המורשת החשובים הללו המוכיחים יותר מכל את זכותנו הבלעדית על ארץ אבותינו".

מארגון שומרים על הנצח נמסר: "זו תזכורת חשובה מדוע מדינת ישראל צריכה לדאוג לקבל אחריות על כלל אתרי המורשת הפזורים ביהודה ושומרון, לא משנה היכן הם ממוקמים, בשטח A ,B וכמובן בשטחי C. אסור לנו להפקיר את המורשת בידיהם של מי שמעוניינים למחוק את ההיסטוריה על ידי כלים הנדסיים" מבהירים בארגון".

העיר התנ"כית גבעון היא אתר ארכיאולוגי חשוב במיוחד, המזוהה כאחת מערי הגבעונים המקראיות. כך נכתב בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (יהושע כא, יז).

זוהי העיר שעמה כרת יהושע ברית לאחר כיבוש יריחו והעי, וזירת הקרב המפורסם עליו נכתב "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".

באתר שלושה ממצאים ארכיאולוגיים מרכזיים: בור ענק מקרב בין בית דוד ובית שאול "על שפת הבריכה אשר בגבעון", בורות יקב מרשימים הידועים כ"בורות גבעון", ומפעל מים תת-קרקעי המאפשר מעבר אל מעיין הפועל עד היום.

בעבר האתר נחפר על ידי ג'יימס פריצ'רד בשנת 1956, וממצאי החפירות העלו כי העיר הייתה מיושבת כבר מתקופת הברונזה הקדומה. באתר נמצאו ידיות חרס רבות עם כתובות הנושאות את השם 'גבען', המאשרות את הזיהוי המקראי. העיר מתוארת בתנ"ך כ"עִיר גְדֹולָה גִבְעֹון כְאַחַת עָרֵי הַמַמְלָכָה".

גבעון שימשה כאחת מ-13 ערי הכהנים בנחלת שבט בנימין. בה התגוררה משפחתו של שאול המלך, ושם הוכרע גורלה של מלכותו בקרב בין אבנר ליואב בן צרויה. בגבעון הקריב שלמה אלף קרבנות בתחילת מלכותו, ושם נגלה אליו ה' בחלום ונתן לו "לֵב חָכָם וְנָבֹון".