חג סוכות מביא איתו תחושה מיוחדת, מעבר לאוויר החם שמתחלף במשב רוח קריר ומרענן - זהו חג שמזכיר לנו את הקסם שבפשטות. הקירות הדקים והגג ממנו ניתן לראות את כוכבי השמים באים להזכיר לנו שהכל זמני וארעי בעולמנו. אבל יותר מכל, צריך לזכור שהסוכה ממלאת את ייעודה רק כאשר היא הופכת למקום של איחוד לבבות בעם ישראל.
דווקא בימים אלה, בהם האנטישמיות ברחבי העולם גואה, חג הסוכות מקבל משמעות מחודשת. מהות החג המיוחד הזה היא אירוח, פתיחות, וקבלת האחר. אלו הם יסודות החוסן של העם היהודי, ואלו גם הערכים איתם מגיעים שליחים ושליחות היוצאים לחזק את הקשר עם הקהילות היהודיות בתפוצות.
אחד ממנהגי חג הסוכות הוא האושפיזין, הכנסת האורחים לסוכה מבטאת באופן חזק את מהות היציאה לשליחות בתפוצות. כמו שלסוכה אין משמעות אם היא עומדת ריקה, אלא רק כאשר יושבים ופותחים אותה לאורחים שייכנסו - כך גם עבודת השליחים המסורים בתפוצות, שמחזקים את הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם, כאשר הם פותחים את דלת ביתם בפניהם ומזמינים אותם להרגיש מחוברים בכל זמן. לפעמים די במחווה קטנה, כמו חיוך או חלוקת חטיף, כדי להצית את החיבור.
כך למשל, כאשר זוג שליחי מכון "שטראוס-עמיאל" בארצות הברית הבחינו במשפחה יהודית שעברה לבניין שלהם, הם דפקו על הדלת עם ברכת "ברוכים הבאים" והזמנה חמה להכיר את שכניהם החדשים. המשפחה, שחשה במשך שנים נתק ואכזבה ממסגרות קהילתיות, פגשה לראשונה בשכנים שהקשיבו, חיבקו והציעו פשוט להיות חלק.
בהדרגה נרקם קשר קהילתי חם, והמשפחה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי הקהילה היהודית המקומית. זהו כוחה השקט של השליחות: יצירת תחושת שייכות באמצעות פתיחת דלת ולב רחב, שמזמין אותם להרגיש חלק ממשהו גדול יותר.
גם מבנה הסוכה עצמו מלמד אותנו שיעור עוצמתי ומהותי: הקירות הארעיים והגג ממנו ניתן לראות את השמים, מזכירים לנו את מה שחשוב באמת - את היחד שנוצר בתוך הסוכה. זו הסיבה שהשליחים שלנו יוצאים מהנוחות שיש להם בישראל, הם עוזבים את הבית וטסים להיות שם עבור אחינו היהודים שבתפוצות. כמו הסוכה כך השליחים בתפוצות, יוצרים מרחבים של שיח פתוח ומאיר פנים, והכל כדי להעניק חיבוק חם לכל יהודי שרוצה.
את מסירות הנפש עבור כל יהודי ניתן ללמוד מהרב יהודה ובתיה סטרול, שליחים בטוקומאן שבארגנטינה, כאשר צעיר יהודי בקהילה אליה הם טסו עמד לפני ראיון עבודה משנה חיים במיאמי. כדי לטוס לשם, היה עליו לצאת לשדה התעופה בשבת.
בהתייעצות שקיים עם הרב סטרול, הם הגיעו לפתרון יצירתי: הצעיר יעבור את השבת בשדה התעופה כדי לא לחלל את קדושת היום וכך יהיה מוכן לטיסה מיד בצאת השבת. אלא שהרבנית בתיה סטרול התעקשה שלא יישאר בשדה התעופה לבדו. היא מיד החלה לאפות חלות, יין ותבשילים לשבת ושלחה זאת עם הרב סטרול שיעבור יחד עם אותו יהודי יקר את השבת בשדה התעופה בכדי שלא יישאר לבד. במעשיה העבירה הרבנית מסר עוצמתי המבטא את עומק השליחות - לא רק פעילות בקהילה והסברה, אלא נוכחות עמוקה, קשר אישי ומסירות נפש עבור כל יהודי.
הסוכה מלמדת אותנו כי החיים היהודיים אינם יכולים להתקיים כשכל אחד לעצמו. כמו שבסוכה יושבים יהודים מרקעים שונים, כולם יחד - כך גם הקשר עם יהדות התפוצות. קשר איתן המושתת על אמון, אהבה ותחושה של שותפות גורל.
חג הסוכות מזכיר לנו שהיהדות פורחת ומשגשגת דווקא כאשר פותחים את הדלת ויוצאים אל העולם. בחג הזה אני מבקש להוקיר את שליחי הקהילות היהודיות בתפוצות, שהפכו את קירוב הלבבות והאחדות בין כל חלקי העם שלנו למשימת חייהם. כשנשב בסוכה נתחבר יחד ונזכור שחיים יהודיים, בכל מקום ברחבי העולם ראויים להיבנות ולהמשיך להתקיים על אף התקופות הקשות שבדרך, כי ככה זה כשכוחנו באחדותנו.
הכותב הוא ראש מכון "שטראוס-עמיאל" להכשרת שליחים לתפוצות, מבית "אור תורה סטון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו