זמן שמחתנו: מה יישאר איתנו אחרי שחג סוכות יסתיים?

"שיהיה לכם חג שמח"! אנו מאחלים זאת לקרובינו ואהובינו בכל חג. אנו משקיעים המון כסף ומאמץ בהכנות לחג. רוכשים בגדים חדשים, טורחים שעות במטבח להכנת ארוחות חג עשירות וטעימות, כדי שהוא אכן יהיה שמח - אך דווקא בחג הסוכות יש לכל אלה משמעות מיוחדת משום שבו אנו מצווים על שמחה.

בספר דברים מוזכר פעמיים עניין השמחה: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָוְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ,אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה’ אֱלוֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’, כִּי יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלוֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָאַךְ שָׂמֵחַ". בספר ויקרא הציווי לשמוח מוזכר פעם נוספת: “אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה’ שִׁבְעַת יָמִים…וּשְׂמַחְתֶּםלִפְנֵי ה’ אֱלוֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים".

מה מיוחד בשמחת חג סוכות יותר מאשר שאר החגים? ומה יעזור לשמחה להתקיים בנו לאורך השנה כשמחה בת קיימא - גם לאחר שהחג מסתיים?

חג סוכות הוא חג האסיף, שבו מציינים את אסיף היבול אשר ממנו נהיה ניזונים כל השנה. לכן, מטבע הדברים, קיימת שמחה גדולה לראות את השפע, לחגוג אותו ולשמוח בו. זהו הרובד הבסיסי, רובד הטבע שמתקיים בכל חג באופן שונה. אם נתבונן על חג סוכות ומנהגיו נגלה רבדים נוספים: עיקרו של החג הוא בכך שאנו יוצאים מן הבית אל דירת הארעי - הסוכה. תחשבו רגע על הבית שלכם, כמה חדרים יש בו? איזה מטבח גדול יש? והספות? הכי נוחות שיש!

ומה מסב לנו אושר בבית שלנו? חג הסוכות הוא הזדמנות להתבוננות בחפצים שאנו אוגרים במהלך השנה, ובכלל, ולשאול: האם יש לי צורך בכולם? האם הם משמחים אותי, או אולי דווקא מעמיסים וסוגרים? דןןקא הסוכה הפשוטה, המינימליסטית, מדייקת את הצרכים שלנו ומזמינה אותנו לקשב וקשר חדש עם החפצים, ומפנה מקום לעיקר: חיבור למקום, שקט ושמחה שיכולה לנבוט דווקא שם כאשר ההסחות הרגילות נוקו ופינו מקום בלב.

בחג אנו יושבים תחת הסכך הירוק, אוחזים בארבעת המינים הירוקים, והסוכה שבחצר הבית, הרחוב או המרפסת - פתוחה אל ארבע רוחות השמים. אנו מוקפים בירוק, ומעבר לכך שהנוכחות שלו מרחיבה את הלב, דבר ידוע במחקרים רבים הוא ששהייה בטבע מפחיתה סטרס וחרדה, משפרת את מצב הרוח, מחזקת את המערכת החיסונית, ותורמת לביאות שלנו בשלל מובנים.

למעשה, כל המערכות שלנו נהנות מהטבע הירוק, ובעצם מבקשות ממנו עוד. וכשאנו מצווים לשבת בסוכה שבעת ימים, בצד כל הירוק הזה, בחיק המשפחה ומבלי למהר לעבודה - זהו בהחלט שינוי מרענן ובריא שמאפשר לנו פניות למה שעושה לנו טוב.

בחג סוכות אנו מקיימים את שמחת בית השואבה, מנהג שנערך עוד בימי המקדש בימי חול המועד בליווי שירה וניגונים. מעבר לשמחה על אסיף התבואה ותחושת השפע שבחג הסוכות, שמחת בית השואבה מוסיפה רובד נוסף של ביטוי להודיה על החסד האלוקי ולביטחון ותפילה לבורא עולם שתהיה לנו שנה גשומה, ושגם בחג האסיף הבא נוכל לחגוג ולשמוח עם השפע של היבול והתבואה.

חג הסוכות מלמד אותנו ששמחה אמיתית לא נובעת מעודף אלא דווקא מהפשטות. היציאה מן הבית המוכר אל דירת הארעי מאפשרת לנו להתבונן מחדש - מה באמת נחוץ לנו, מה מעמיס, היכן ומה אפשר לצמצם כדי להיטיב עם עצמנו ואיפה טמונה תחושת המלאות. החיבור אל הטבע, הירוק שסביבנו, הזמן המשפחתי והפניות שפתאום מתאפשרת - פותחים מקום לשקט פנימי ולשמחה שאינה תלויה בחפצים. כך הופך החג להזמנה לשאול את עצמנו: מה יישאר איתנו אחרי שהחג יסתיים? שמחה בת-קיימא איננה רגע חולף אלא תוצאה של חיבור בין האדם, הטבע והעולם.

הכותבת היא רכזת קיימות ומרצה ליהדות וקיימות במכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן בחיפה.