הרבנים מסבירים: האם מותר על פי היהדות "להחיות" מפורסמים שמתו באמצעות AI?

"החיובים ההלכתיים לקבור את הנפטר, לספוד לו, להימנע מלשון הרע עליו, נובעים מאיסור חמור לבזות את הנפטרים", מסביר הרב שרלו בנייר העמדה של ארגון צהר • וגם: מה הם הכללים המנחים לשימוש אתי בדמויות שהלכו לעולמן?

פרסומת זאב רווח יהודה ברקן. צילום: מתוך שידורי הטלוויזיה

התפתחות טכנולוגיית הבינה המלאכותית מאפשרת יצירת ייצוגים דיגיטליים של אנשים שהלכו לעולמם. המערכת יוצרת מציאות מדומה, ואף שהאדם נפטר לפני שנים היא מאפשרת להציג אותו כחי, יוצר יצירות חדשות, מדבר אל הקהל וכדו׳. רק בשנה האחרונה נעשו בישראל שימושים פומביים כגון בהדלקת המשואות (עפרה חזה ועוזי חיטמן) ולאחרונה אף פרסומת לחברה מסחרית ע"י דמויותיהם של זאב רווח ויהודה ברקן שנפטרו זה מכבר.   

הבינה המלאכותית, ובכללה גם אפשרות הייצוג הדיגיטלי, זוכה להתייחסות מיוחדת במרכז האתיקה בארגון רבני צהר, הקושר בין ערכים אתיים אוניברסליים ועמדתה המיוחדת של היהדות גם ביחס לטכנולוגיות הבינה המלאכותית. במסגרת זו פורסם לאחרונה נייר עמדה העוסק בסוגיית הייצוג הדיגיטלי של נפטרים.

הדמויות הדיגיטליות שנוצרו באמצעות AI של ג'ו עמר, עפרה חזה, שושנה דמארי ועוזי חיטמן, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

הרב יובל שרלו, ראש המרכז לאתיקה של ארגון רבני צהר, טוען כי השימוש בטכנולוגיה זו, על יתרונותיה, מחייב מודעות עמוקה והתייחסות לסוגיות האתיות הכרוכות בכך. הבעיה העיקרית בייצוג דיגיטלי של נפטרים נעוצה באיסור החמור של גניבת דעת: "בינה מלאכותית מאפשרת לגנוב דעת במובן העמוק של המילה, וכבר כיום ניתן לבנות דמויות שאומרות דברים שהאדם לא אמר לעולם והם שקר מוחלט, ומהווים עיוות מוחלט של דמותו, הקשרה ההיסטורי ואישיותו", הוא מסביר.

"ההלכה רואה בחומרה איסור שקר וגניבת דעת, ולחלק מהדעות לא רק שמדובר באיסור פנים יהודי, אלא באיסור אוניברסלי החל כלפי כל אדם״. בנייר העמדה שפורסם, נקבע כי יצירת ייצוג דיגיטלי ללא גילוי ברור שמדובר ביצירה מלאכותית מהווה הטעיה חמורה, גם כאשר נעשית בכוונות חיוביות כמו חינוך או הנצחה. הדרישה היא בראש ובראשונה לשקיפות מלאה של העובדה שמדובר ביצירה טכנולוגית".

הרב יובל שרלו, צילום: אריק סולטן

הרב שרלו טוען שקיים היבט הלכתי ואתי נוסף: שמירה על כבוד המת ועל משפחתו. "החיובים ההלכתיים לקבור את הנפטר, לספוד לו, להימנע מלשון הרע עליו, נובעים מאיסור חמור לבזות את הנפטרים". הבעיה מחריפה במיוחד כאשר לא ניתן לקבוע בוודאות שהנפטרים היו מסכימים לשימוש כזה בדמותם. "עמדתנו היא שדברי האדם הם זכרונו", ולכן "אנו זוכרים וחיים ממה שאנשים אמרו, או משערים את דעתם בדברים חדשים על בסיס מה שגילו לנו בחייהם". ומשכך, "איך ניתן להתיר ליצור יצירה חדשה לחלוטין, שעליה לא גילו דעתם בחייהם כלל ?". הרב שרלו מציין שכיום ניתן לראות שישנם אמנים שמסכימים לשימוש דיגיטלי בדמותם ואחרים שמסרבים לכך, מה שמקשה על הנושא. לא רק הנפטרים עומדים במוקד הדיון, כי אם גם משפחתם והסובבים אותם.

לדברי הרב שרלו ורבני מרכז האתיקה, ייצוג נפטרים ע"י בינה מלאכותית חייב להקפיד על כללים מנחים: איסור מוחלט על הטעיה, דרישה לגילוי ברור ומפורש של הטכנולוגיה שבה השתמשו, שמירה על כבוד הנפטר ללא פגיעה בדמותו הציבורית ומשפחתו, והבחנה בין הנצחה ראויה לבין מניפולציה. כמו כן, נדרשת אחריות מוסרית ומשפטית מכל המשתמשים והמפיצים של האמצעי הדיגיטלי מסוג זה, שכן יש לכך השלכות גם בתחום דיני ממונות, זכויות יוצרים, בעלות על עיזבון וכדו׳. 

יהודה ברקן וזאב רווח בפרסומת, צילום: מתוך שידורי הטלוויזיה

הרב שרלו מזהיר כי אף כאשר הדברים נעשים בשקיפות, הם "פותחים פתח ללגיטימציה של הטעיה", ולכן חובת ההבהרה והזהירות מוטלת עלינו. הדאגה היא שמא נלמד לעשות זאת גם במקומות שהדברים לא שקופים ולא ברורים. הרב שרלו מסכם כי העולם החדש שהבינה המלאכותית תופסת בו מקום הולך וגדל "מאפשר אפשרויות מדהימות נפלאות ועצומות, אבל כמו כל נושא בחיים כגודל האפשרויות גודל האתגרים האתיים וההלכתיים וצריך לעשות כל דבר על הצד הישר והטוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר