פרויקט בינלאומי פורץ דרך להוראת השואה: איך נלחמים באנטישמיות וגם באתגרי ה-AI?

מוזיאון אושוויץ-בירקנאו ומוזיאון בית לוחמי הגטאות משיקים האקתון עם משתתפים מ-14 מדינות שמטרתו לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים של חינוך בנושא השואה בעידן המודרני • השאלות הבוערות: כיצד מנגישים את ההיסטוריה לדורות הבאים, איך יוצרים עניין ומשמעות בקרב הדור הצעיר ואיך מתמודדים עם גלי אנטישמיות חדשים?

מצעד החיים 2025 באושוויץ. כיצד מנגישים את ההיסטוריה וזוועות השואה לדורות הבאים?. צילום: יוסי זליגר

הוראת השואה מצויה בצומת דרכים קשה ומאתגר. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, אנו עדים לתופעה מטרידה של עיוות השואה ושימוש לרעה בזיכרון ההיסטורי לקידום נרטיבים פוליטיים בני זמננו.

השואה, אירוע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית, הופכת לעיתים קרובות לכלי רטורי להצדקת עמדות פוליטיות, להקצנת עימותים ציבוריים ובין-לאומיים ולהסתה. לתופעה זו מצטרף ממד חדש ומסוכן: התפתחויות טכנולוגיות ובינה מלאכותית (AI) המאפשרות ייצור אינסופי של נרטיבים, דימויים ו-"עדויות" בדויות, המעוותות את המציאות ואת העובדות ההיסטוריות המוכרות והמתועדות היטב.

תופעות אלו עשויות לערער את זיכרון השואה ומעמעמות את הבנתה ההיסטורית. זאת ועוד, נעשה שימוש תכוף בשואה ובמאורעותיה לשם תיאור האירועים המתרחשים בישראל, בעזה ובעולם, באופן שמחזק מגמות של זילות ועיוות.

השבוע (7-10 בספטמבר) נפתח במוזיאון אושוויץ-בירקנאו שבפולין, אירוע פורץ דרך תחת הכותרת "Rethinking Holocaust Education" - האקתון בין-לאומי שמטרתו לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים של הוראת השואה בעידן המודרני.

מוזיאון בית לוחמי הגטאות, צילום: יח"צ

היוזמה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין שניים מהמוסדות המובילים בעולם בתחום ההנצחה והחינוך - מוזיאון אושוויץ-בירקנאו, המשמר את האתר האותנטי של מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי לשעבר, אחד מהסמלים המוכרים ביותר לפשעי השואה ומלחמת העולם השנייה, ומוזיאון בית לוחמי הגטאות - מוזיאון השואה הראשון בישראל, שהוקם על ידי שורדי שואה. הפרויקט נתמך על ידי ועידת התביעות והמכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטת ניו יורק (NYU), ובגיבוי הברית הבין-לאומית לשימור זכר השואה (IHRA).

במהלך ארבעה ימים מתכנסים 43 משתתפים מ-14 מדינות ו-36 ארגונים - בהם מוזיאונים, מוסדות אקדמיים, אתרי הנצחה ומכוני מחקר - ויפעלו בצוותים בין-לאומיים, בליווי עשרה מנטורים מומחים בתחומי החינוך, ההיסטוריה, האנטישמיות, החדשנות, פיתוח תוכן, רשתות חברתיות ועוד. זאת במטרה לענות על שאלות בוערות - כיצד מנגישים את ההיסטוריה וזוועות השואה בעידן של היעלמות דור העדים, איך יוצרים עניין ומשמעות בקרב הדור הצעיר בעולם דיגיטלי ואיך מתמודדים עם גלי אנטישמיות חדשים?

הפורמט החדשני של ההאקתון כולל תהליך יצירתי המדמה חדשנות אמיתית: זיהוי אתגרים, מיפוי קהלים, פיתוח רעיונות, בניית מודלים והצגת פרזנטציות. בסיום האירוע בפולין, ימשיכו הצוותים לעבוד במשך שנה שלמה במפגשים מקוונים, במטרה להמשיך לפתח ולבחון את הפרויקטים.

בהמשך הפרויקט בשנה הבאה תתקיים במוזיאון בית לוחמי הגטאות בישראל, הצגת התוצרים הסופיים - יוזמות חינוכיות, פרויקטים דיגיטליים, תוכניות לימוד וכלים פדגוגיים שנולדו מתוך שיתוף פעולה בין-לאומי, חוצה תרבויות וגבולות, למען מטרה אוניברסלית - הבטחת רלוונטיות זיכרון השואה לדורות הצעירים הבאים.

תופעה מטרידה: עיוות השואה ושימוש לרעה בזיכרון ההיסטורי לקידום נרטיבים פוליטיים בני זמננו,

יגאל כהן, מנכ"ל בית לוחמי הגטאות: "שיתוף הפעולה בין בית לוחמי הגטאות למוזיאון אושוויץ-בירקנאו הוא מהלך חשוב ובעל משמעות עמוקה. בעידן שבו אנו עדים לעלייה באירועים אנטישמיים, לעיוותים היסטוריים ולהתפתחויות טכנולוגיות המשנות את הדרך שבה אנו צורכים ולומדים מידע - הוראת השואה חייבת לעבור חשיבה מחודשת. הפרויקט מהווה קול הקורא להסתכלות יצירתית על האופן שבו אנו מחנכים ולמציאת דרכים רלוונטיות ונוגעות. לא להסתפק בשימור העבר בלבד, אלא להעניק לו משמעות עכשווית, חינוכית וחיונית לדורות הבאים".

אנדז'יי קצ'ורז'יק, מנהל המרכז הבין-לאומי לחינוך על אושוויץ והשואה במוזיאון אושוויץ: "במסגרת פרויקט המתקיים בשיתוף פעולה בין המוזיאון שלנו לבין מוזיאון בית לוחמי הגטאות, הזמנו מחנכים מ־14 מדינות, העוסקים מדי יום בהוראת השואה. בשילוב הידע והניסיון המעשי הרחב שלהם בהוראת פשע בלתי נתפס זה עם שיטות הוראה חדשניות, אנו שואפים לבחון ולפתח גישות חינוכיות חדשות לחלוטין, שיתנו מענה לצרכים של קהלים בני זמננו. הדבר חשוב במיוחד בעידן שבו כולנו מתמודדים עם השאלה כיצד זיכרון העבר הטראגי יכול לשמש בסיס להרהור על האחריות המוסרית המשותפת שלנו לעולם שבו אנו חיים - היום ובעתיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר