"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מי ישלם את המחיר? טראמפ הציב תנאי שעורר את זעמם של יהודי ארה"ב
תנאי חדש שהציב ממשל טראמפ הכעיס את הקהילות היהודיות, שהחליטו בחלקן שלא להגיש בקשות למענקי אבטחה פדרליים • ארגונים גדולים קוראים להגיש בקשה בכל מקרה - זאת על רקע גל האנטישמיות הגובר • הם מבהירים: ההגשה אינה מחייבת התחייבות לתמיכה במדיניות ההגירה
הארגונים מעודדים ארגונים נוספים לדרוש תקציב לאבטחה - למרות התנאים של הממשל (ארכיון). צילום: GettyImages

מי ישלם את המחיר? טראמפ הציב תנאי שעורר את זעמם של יהודי ארה"ב

תנאי חדש שהציב ממשל טראמפ הכעיס את הקהילות היהודיות, שהחליטו בחלקן שלא להגיש בקשות למענקי אבטחה פדרליים • ארגונים גדולים קוראים להגיש בקשה בכל מקרה - זאת על רקע גל האנטישמיות הגובר • הם מבהירים: ההגשה אינה מחייבת התחייבות לתמיכה במדיניות ההגירה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

שישהארגונים יהודיים גדולים בארה"בקוראים לבתי כנסת ולמוסדות יהודיים להגיש בקשות למענקי האבטחה הפדרליים, למרות התנאי החדש שהציבממשל טראמפ, שדורש בתמורה התחייבות מצד המוסדות לתמוך במדיניות אכיפת ההגירה הפדרלית.

בהצהרה משותפת שהתקיימה אתמול (שלישי), הדגישו הארגונים כי קבלת המענקים אינה מחייבת פשרה על ערכים דתיים: "אנחנו מודעים לכך שעלו שאלות מצד מוסדות דת מסוימים בנוגע לקריטריונים", אמרו, "אנחנו קוראים בתוקף לכל המוסדות הזכאים להגיש בקשה למשאב החיוני הזה".

הצבת התנאי לתמיכה במדיניות ההגירה הנוקשה עורר התנגדות חריפה בקרב היהודים בארה"ב. טראמפ,צילום: אי.פי.אי

בהמשך ציינו הארגונים כי הם "נמצאים בקשר שוטף עם גורמי ממשל שאישרו את מחויבותם להגן על ביטחונם של כל המוסדות הדתיים והיהודיים, וכן על הערכים שהם מייצגים".

כאמור, חלק מבתי הכנסת וארגונים יהודיים נוספים הודיעו כי לא יגישו בקשות השנה, זאת בשל הצבת התנאי של הממשל - צעד שעורר התנגדות חריפה בקהילה היהודית בארה"ב.

את ההצהרה פרסמו איגודי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים המרכזיים בארה"ב, הליגה נגד השמצה (ADL), וכן שלושה גופי ביטחון יהודיים: Secure Community Network, Community Security Initiative NY ו-Community Security Service.

תוכנית המענקים התרחבה לאחר הירי בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, 2018,צילום: רויטרס

תוכנית המענקים מנוהלת על ידי הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום (FEMA) במשרד לביטחון המולדת, ומהווה את המקור המרכזי למימון הגנה על בתי תפילה, עמותות ומוסדות נוספים מפני טרור ואלימות ממניעי שנאה.

התוכנית החלה בשנת 2004 והתרחבה לאחר הטבח בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג ב-2018. התקצוב לתוכנית עלה, והשנה עומדים לרשותה 274 מיליון דולר - זאת על רקע העלייה החדה במקרי אנטישמיות.

בתוך כך, המועצה היהודית לענייני ציבור (Jewish Council for Public Affairs) פנתה בשבוע שעבר לממשל טראמפ בבקשה להבהיר את דרישות התוכנית. עם זאת, גם היא המליצה לבתי הכנסת ולמוסדות היהודיים להגיש בקשות למרות הכל - תוך הדגשה שהגשת בקשה אינה מחייבת קבלת המימון בפועל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו