ע', תושבת קריית טבעון, הגיעה בסוף השבוע עם בנה הקטן למעיין אלרואי שבאזור. מה שהתחיל בבילוי קייצי שגרתי, הסתיים בתחושת חוסר אונים והשפלה. "עמדו שני גברים חרדים עם עגלה, חסמו את השביל ואמרו לי: 'את לא יכולה לעבור פה, יש פה גברים חרדים'", סיפרה ל"ישראל היום".
לטענתה, לאחר שעקפה אותם והצליחה להמשיך בדרכה, היא הגיעה למעיין ממקום אחר - כשלפתע פנתה אליה אישה נוספת שישבה במקום וביקשה שתתרחק. "אמרתי לה: 'נראה לי שאת מתבלבלת, הטבע הוא של כולם'. היא ענתה: 'לא, זה לא מתאים. הגברים יושבים פה, לכי לצד השני'. הייתי בהלם. באתי למעיין ציבורי, זה לא שבאתי לבושה בצורה לא מכובדת לבית כנסת או לבני ברק".
ע' מתארת את החוויה כטראומטית עבורה. "עמדתי שם עם הילד שלי ולא ידעתי מה לעשות. מצד אחד רציתי לשמור על שלווה ולא ליצור סצנה מולו, מצד שני הרגשתי מושפלת ומותקפת. זה היה רגע של בלבול, כאילו אין לי מקום במרחב ציבורי במדינה שלי".
לדבריה, האירוע גרם לה לחשוב פעמיים אם לשוב למעיין בעתיד. "זה מקום שאני מאוד אוהבת, מקום שנותן שקט, וברגע אחד לקחו לי אותו. עכשיו, לפני שאני יוצאת עם הילד לטבע, עובר לי בראש: האם אני שוב אתקל בהערות כאלה? האם אצטרך להגן על הזכות שלי פשוט לשבת?
"כל התייחסות ללבוש שלי ולגוף שלי היא הטרדה. רציתי רק לשבת עם הילד שלי, ופתאום מסמנים לי מקומות 'מותרים' ו'אסורים'. זה צמצום החופש שלי. המעיין היה בשבילי מקום מפלט - ועכשיו אני חוששת לחזור לשם. ממש הרגשתי מותקפת".
עם זאת, היא מבקשת להבהיר שאין לה התנגדות לדתיים עצמם, חלילה. "אני מאוד מכבדת דתיים. יש לי משפחה דתית, וגדלתי בסביבה שמכבדת מסורת. אני לגמרי בעד שכל אחד יחיה את חייו כמו שהוא רוצה. הבעיה מתחילה כשזה נכנס לתוך המרחב הציבורי ומכתיב לי איך להתנהג".
"לא מקובל עלינו, המעיין שייך לכולם"
לטענת ע', היא אינה היחידה שחוותה זאת. לדבריה, שכנתה סיפרה כי התבקשה להתכסות כשהיא בתוך המים "כדי שלגבר חרדי יהיה יותר נוח". בפוסט שפרסמה ע' בקבוצת התושבים ברשתות החברתיות, התקבלו עדויות נוספות מנשים שטענו שנתקלו בדרישות דומות במעיינות אחרים באזור הצפון.
ראש מועצת קריית טבעון, עידו גרינבלום, התייחס לנושא. "לא מקובל עלינו שבשטחים ציבוריים ידרשו מנשים להתכסות או לזוז הצידה", כתב בחשבון הפייסבוק שלו. "המעיין שייך לכולם. נשים ימצאו שם שלטים עם מספרי הטלפון של המוקד והפיקוח כדי לסייע במצבים כאלו".
בפוסט המשך הוסיף גרינבלום כי המאבק הוא עקרוני: "המרחב הציבורי בישראל נמצא במאבק, וצריך לשים בו קו ברור. הערבוב בין דת ומדינה לא רק שמרחיק אנשים מהדת, אלא גם מהמסורת. המורשת היהודית שייכת לכולנו, ולא לאף מוסד הלכתי".
"לא ראוי"
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון "צהר", התייחס לאירוע: "בהנחה שאני מבין את הסיפור כמו שהוא, למותר לציין שרשות הרבים היא נחלת הרבים, וכל אחד יכול להשתמש בה באופן שהוא רואה לנכון להשתמש בה. אם למישהו מפריע לבוש של מישהי, הוא יכול לבקש בעדינות ובנימוס: 'מטעמי דת ומצפון, הייתי שמח אם תוכלי לסיים מהר וכך תאפשרי גם לנו להנות מהמעיין'. אבל בוודאי שהוא איננו רשאי לגרש אותה - לא הלכתית, לא מוסרית ולא משפטית.
"בכלל, עוד לא ראינו אנשים שהתקרבו ליהדות ולתורה הקדושה מזה שהשתמשו כלפיהם בכוח ובאלימות, ולכן זה בוודאי דבר לא ראוי. אני בטוח שהתופעה הזו זניחה ושולית, ואם היא יותר חמורה אז צריך להוקיע אותה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)