שופט פדרלי קבע השבוע בפסיקה תקדימית שתקיפה של סמל מגן דוד היא "גזענית באותה מידה כמו השימוש במילת גנאי גזענית". הדבר מגיע על רקע החלטתו להעניק צו הגנה לאקטיביסטית יהודייה, קימרה סאמרל, שהותפקה ונחנקה כאשר אישה משכה את דגל ישראל שהיה כרוך סביב צווארה.

הפסיקה, שעשויה להיות רגע מכונן עבור הקהילה היהודית בארצות הברית, מהווה שימוש ראשון בסעיף מחוק זכויות האזרח מ-1866 כדי לטפל באלימות אנטישמית לאחר אירועי 7 באוקטובר. בית המשפט המחוזי הפדרלי של מחוז קולומביה הוציא ב-4 באוגוסט 2025 צו מניעה זמני לטובת סאמרל, פעילה ציונית, נגד ג'נין עלי, חברה בארגון האנטי-ישראלי Codepink.

בהחלטה שעשויה לשנות את האופן שבו בתי המשפט מתמודדים עם תקיפות אנטישמיות, השופט קבע כי "מגן דוד המופיע על דגל ישראל ומעטר אותו מסמל את הגזע היהודי", וכי סאמרל צפויה להצליח בתביעתה בגין תקיפה ממניעים גזעניים. בית המשפט הוציא צו הרחקה המחייב את עלי לשמור על מרחק של לפחות שלושה יארדים (שהם קצת יותר משני מטרים) מסאמרל במרחב הציבורי, וכן לאסור עליה כל מגע - זאת לאחר שקבע כי התקיפה מהווה "ראיה ישירה לאפליה על רקע גזעי".

לבשה דגל ישראל כגלימה - והותקפה

העימות המדובר בין השתיים התרחש ב-13 בנובמבר 2024, במהלך הפגנה בבניין משרדי הסנאט על שם דירקסן בוושינגטון בה לקחו חלק פעילים יהודיים ופלשתינים. על פי מסמכי בית המשפט, סאמרל לבשה דגל ישראל כגלימה כרוכה סביב צווארה, כאשר עלי ניגשה אליה מאחור, לכאורה, ומשכה אותו בחוזקה. כתוצאה מכך, כך נטען, סאמרל נחנקה וראשה נמשך לאחור.

הקביעה המשמעותית ביותר של בית המשפט התמקדה במשמעות הסמלית והגזענית של התקיפה. בית המשפט דחה את טענתה של עלי לפיה מעשיה היו רק "אנטי-ישראליים" ולא אנטישמיים, וכינה את הניסיון לטעון לכך כ"טענה מרחיקת לכת" כשהוא קובע כי התקפה על סמלים יהודיים מהווה אפליה על רקע גזעי ברמה הגבוהה ביותר.

השופט אף השווה את המעשה לשימוש במילת גנאי גזענית קיצונית, "N word" - קיצור למילת הגנאי הגזענית "ניגר", שמשמשת להעלבת אנשים ממוצא אפריקאי אמריקני. "משיכה מכוונת של דגל ישראל הכרוך סביב צווארו של אדם יהודי כדי לחנוק אותו היא ראיה ישירה לאפליה על רקע גזעי", הוסיף השופט.

למרות שעלי זוכתה בבית המשפט העליון של מחוז קולומביה מאישומים פליליים בתקיפה שם נטל ההוכחה הוא "מעבר לכל ספק סביר", השופט הפדרלי מצא ראיות מספיקות לפי הסטנדרט האזרחי כדי לתמוך בטענותיה של סאמרל.

פסיקה חדשנית

מתיו מיינן, עורך הדין המייצג את סאמרל הדגיש את האופי החדשני של האסטרטגיה המשפטית. לדבריו, הפסיקה מסתמנת כפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר שבה יהודי מצליח להשתמש בהוראה זו של חוק זכויות האזרח כדי לטפל באלימות אנטישמית.

התביעה טוענת ספציפית כי מעשיה של עלי שללו מסאמרל את זכויותיה תחת מספר חוקים רלוונטיים של מחוז קולומביה, כאשר בית המשפט העליון הכיר זה מכבר ביהודים כקטגוריה גזעית מוגנת על פי חקיקת זכויות האזרח.

מיינן תיאר את הסעיף בחוק זכויות האזרח כמי שהיה "נסתר מהעין כל הזמן", וצפה כי הפסיקה עשויה "לפתוח את הסכר" בפני יהודים אמריקנים אחרים המבקשים סעד משפטי נגד אלימות אנטישמית - במיוחד כאשר תוקפים טוענים כי הם מכוונים נגדם בשל אמונותיהם הפרו ישראליות ולא בשל זהותם היהודית.

מארק גולדפדר, מנכ"ל המרכז הלאומי לקידום יהודי שתמך בתיק, כינה את הפסיקה "רגע מכונן המשיב את המשמעות ההיסטורית של סמלים יהודיים". עוד הוסיף כי הכרת בית המשפט במגן דוד כסמל גזעי מכירה באמת היסטורית ש"אויבינו הכירו בה לפני זמן רב" בתקופת השואה, אך שיהודים אמריקנים "משיבים היום בגאווה". בהמשך, הדגיש כיצד האופי רב הפנים של הזהות היהודית שכולל היבטים של דת, גזע, תרבות ולאום, יוצר לעיתים קרובות עמימות המאפשרת למעשים אנטישמיים לשמש כתירוצים.

ההחלטה מתייחסת לצומת דרכים קריטי בשיח העכשווי: הקשר בין סנטימנט אנטי-ישראלי לאנטישמיות. גורמים משפטיים טוענים כעת כי פסיקה זו עשויה ליצור תקדים מכריע לטיפול בגל התקריות האנטישמיות שתועדו לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על ישראל.

השוואת בית המשפט של התקפות על סמלים יהודיים לשפה הגזענית הפוגענית ביותר בשיח האמריקני עשויה להשפיע על האופן שבו תובעים, שופטים ועורכי דין לזכויות אזרח ניגשים למקרים דומים ברחבי המדינה.

בפסיקה שקבעה כי תקיפה על מגן דוד מהווה אפליה על רקע גזעי גם כאשר היא ממוסגרת כהתנגדות פוליטית לישראל, בית המשפט קבע כי לסמלים יהודיים יש משמעות גזעית טבועה החורגת מהקשרים פוליטיים. עם זאת, מומחים משפטיים מזהירים כי בעוד שהפסיקה הזו משמעותית, השפעתה התקדימית הרחבה יותר תהיה תלויה באופן שבו בתי משפט פדרליים אחרים יפרשו היגיון דומה והאם בתי משפט לערעורים יאשרו את ההשוואה.