פסק הלכה תקדימי של הרב יעקב אריאל קובע כי ניתן להניח תפילין, ליטול לולב, ואף לשאת כפיים - גם באמצעות פרוטזה ביונית. הרב אף מתיר את השימוש בפרוטזה החשמלית בשבת, בנימוק שהיא אינה נחשבת למלאכה אסורה מהתורה.
הפסק מצטרף לשורת מאמרים הלכתיים עכשוויים המתפרסמים בכרך החדש, תחת הכותרת "מלחמת חרבות ברזל", העוסק בסוגיות הלכתיות שעלו בתקופת המלחמה - החל בזיהוי חללים ועד למצבים רפואיים מורכבים.
במרכז פסק ההלכה עומדת הבחנה ברורה בין פרוטזה מכנית - הפועלת בכוח השרירים, לבין פרוטזה ביונית - מערכת ממוחשבת עם מנועים חשמליים המתואמת לתנועות הגוף. לגבי שתיהן פוסק הרב אריאל כי הן נחשבות הלכתית כחלק מגופו של האדם - ולכן ניתן באמצעותן לקיים מצוות הקשורות לידיים, כדוגמת תפילין, לולב, ואפילו ברכת כהנים.
ביחס לשבת, הרב קובע כי הפעלת הפרוטזה הביונית אינה מהווה איסור מלאכת שבת, שכן הגוף אינו מפעיל את המערכת החשמלית באופן ישיר, אלא רק משנה את עוצמת פעולתה - ואין כאן סגירת מעגל חשמלי. אפילו הרכבת הפרוטזה בשבת לאחר שינה, הכרוכה בהפעלה מחודשת של המערכת, מותרת לדעתו משום שמדובר בצורך קיומי בסיסי, והאיסור ההלכתי במקרה זה הוא מדרבנן בלבד.
הפסק שפורסם במסגרת תחומין אינו רק חידוש הלכתי, אלא גם אמירה ציבורית חשובה בעידן של התקדמות טכנולוגית מואצת וריבוי פצועים כתוצאה ממלחמות ופיגועים. הוא פותח פתח להשתלבות מלאה בעבודת ה' של קטועי גפיים, ובפרט בקרב פצועי צה"ל ובני משפחותיהם - שרבים מהם מצוידים בפרוטזות חכמות.
במכון צומת מציינים כי זהו חלק ממגמה כוללת להנגיש את ההלכה למציאות הרפואית והטכנולוגית של ימינו. כרך זה של תחומין מביא את ההלכה - גם לשדות הקרב, גם לחדרי השיקום, וגם לשאלות של שבת, טהרה וחיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו