גילוי מפתיע בספרד: האם כנסייה רומית עתיקה הייתה בכלל בית כנסת?

גילוי ארכאולוגי חדש בדרום ספרד עשוי לשנות את ההבנה ההיסטורית של נוכחות יהודית באזור. חוקרים גילו בכפר קסטולו שבמחוז אנדלוסיה מבנה עתיק מהתקופה הרומית, שלפי ההשערות שימש במשך שנים רבות ככנסייה -  אך כעת יש עדויות כי ייתכן והיה בכלל בית כנסת.

בין הממצאים שנמצאו באתר: מנורות שמן מעוטרות במנורת חמישה קנים, שברי כלי חרס עם סמלים המזוהים עם יהדות, וכתובת בעברית שהתגלתה על אחד הכלים. אך הממצא הבולט ביותר הוא מבנה מלבני, נטול סממנים נוצריים מובהקים, שמזכיר בתכנונו בתי כנסת עתיקים שנמצאו בארץ ישראל.

לדברי ראש צוות המחקר, באוטיסטה ספריאן, לא נמצאו במבנה קברים או סמלים נוצריים - מה שתומך בהשערה שמדובר במקום ששימש לקיום פולחן יהודי. לדבריו, ייתכן שמדובר בקהילה קטנה שחיה באזור במאה הרביעית או החמישית לספירה.

זכה לשם - אך אולי לא לזהות

החוקרים מעריכים כי המבנה שימש את הקהילה היהודית המקומית עד שגורשה או נטמעה באוכלוסייה הכללית, ככל הנראה עם התפשטות הנצרות באזור. עד כה זוהה המקום ככנסייה רומית מוקדמת, אך הממצאים החדשים מעלים ספקות באשר לזיהוי המקורי.

אם אכן יתברר שמדובר בבית כנסת, יהיה זה אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר שהתגלו בספרד, וראיה לקיום חיים יהודיים בחצי האי האיברי עוד לפני הגירוש הגדול של 1492.

כנסייה או בית כנסת? המתח סביב הזיהוי

הוויכוח סביב זהות המבנה שנחשף אינו רק טכני - הוא שופך אור על שאלה רחבה יותר: כיצד מזהים מבנה דתי עתיק כשאין בו סימנים מובהקים? המבנה שנמצא בקסטולו דומה בצורתו לבתי כנסת ידועים מהתקופה הרומית, והוא נעדר את האלמנטים המזוהים בדרך כלל עם כנסיות מוקדמות, כמו אזור מזבח, צלבים חקוקים או קברים פנימיים. מנגד, לא נמצאה כתובת ברורה המעידה על קיום קהילה יהודית פעילה במקום.

חלק מהחוקרים סבורים כי ייתכן שהמבנה שימש בשתי תקופות שונות - תחילה כבית כנסת של קהילה יהודית קטנה, ובהמשך הוסב לשימוש נוצרי. אחרים טוענים כי עצם העדר הסימנים הנוצריים בשטח כה משמעותי דווקא מחזק את ההשערה שמדובר בבית כנסת, במיוחד לאור ממצאים סמליים כמו מנורת חרס וכתובת בעברית.

תזכורת לעבר נשכח

הגילוי המפתיע מחזק את ההבנה שהיהודים התקיימו באירופה לא רק במרכזים מוכרים כמו טולדו או ברצלונה - אלא גם באזורים כפריים, לעיתים רחוקים מהמרכזים הפוליטיים והדתיים. מדובר ברגע נדיר שבו ההיסטוריה היהודית מקבלת פנים חדשות, תרתי משמע - מתחת לפני הקרקע.