בדיון שנערך היום (שני) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, נחשף כי מאות גיורי חו"ל שאושרו על ידי הסוכנות היהודית או ארגון "נתיב", אינם מוכרים אוטומטית לצורך קבלת מעמד בישראל וגרי צדק נדרשים לעיתים לעבור גיור מחדש, אף שהם שומרי תורה ומצוות.
לפי נתוני הסוכנות, בין השנים 2021–2024 נבדקו 390 תיקי גיור ממדינות צפון אמריקה ואירופה: 204 אושרו, 96 נדחו, 48 דרשו השלמות ו־42 עדיין בהמתנה. ארגון "נתיב" דיווח כי בין 2021–2025 התקבלו 324 בקשות על בסיס גיורי חו"ל ממדינות חבר העמים: 197 אושרו, 10 נדחו, 50 דרשו השלמות ו67 בבדיקה.
במהלך הדיון עלו טענות לפיהן גם מי שעמד בתנאי הגיור והגיע לישראל - נדרש להליך מחודש. בין היתר, עלתה ביקורת על כך שלימודי גיור מקוונים אינם נחשבים קהילתיים ולכן לא מוכרים, אף שלדברי חברי הוועדה, רבים מהגרים משתלבים בפועל בקהילות מקומיות ומשתתפים בפעילות דתית באופן רציף.
בעיה נפרדת הוצגה ביחס לעולי אתיופיה: לדבריו של הרב יהודה עמיחי, ראש מערך הגיור, העיכוב בגיורם נובע בעיקר מבעיות בקליטת המתגיירים במרכזי הקליטה. לדבריו, "יש אתיופים רבים שמגיעים עד שלב בית הדין, אבל לא מתגיירים ואז נתקעים שנתיים בלי מעמד ברור".
לסיום, דרשה הוועדה ממשרד הפנים להעניק מעמד זמני לאנשים שנמצאים בהליכי גיור מוכרים גם לאחר כניסתם לישראל, ולעדכן את הכללים כך שלימודים מרחוק לא ייפסלו אוטומטית. דיון מעקב יתקיים בספטמבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו