"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי שכבר אושרו: מדוע מאות גרים נדרשים להתגייר מחדש בישראל?

בדיון שנערך בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נחשף כי מאות גיורי חו"ל אינם מוכרים אוטומית - ונדרשים לעבור את ההליך מחדש • רבים מהגרים משתלבים בקהילות מקומיות ומשתתפים בפעילות דתית באופן רציף

,עודכן
0השמעה
מערך הגיור. צילום: אורן בן חקון

בדיון שנערך היום (שני) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, נחשף כי מאות גיורי חו"ל שאושרו על ידי הסוכנות היהודית או ארגון "נתיב", אינם מוכרים אוטומטית לצורך קבלת מעמד בישראל וגרי צדקנדרשים לעיתים לעבור גיור מחדש, אף שהם שומרי תורה ומצוות.

לפי נתוני הסוכנות, בין השנים 2021–2024 נבדקו 390 תיקי גיור ממדינות צפון אמריקה ואירופה: 204 אושרו, 96 נדחו, 48 דרשו השלמות ו־42 עדיין בהמתנה. ארגון "נתיב" דיווח כי בין 2021–2025 התקבלו 324 בקשות על בסיס גיורי חו"ל ממדינות חבר העמים: 197 אושרו, 10 נדחו, 50 דרשו השלמות ו67 בבדיקה.

נאלצו לעבור את ההליך מחדש,צילום: יואב ארי דודקביץ'

במהלך הדיון עלו טענות לפיהן גם מי שעמד בתנאי הגיור והגיע לישראל - נדרש להליך מחודש. בין היתר, עלתה ביקורת על כך שלימודי גיור מקוונים אינם נחשבים קהילתיים ולכן לא מוכרים, אף שלדברי חברי הוועדה, רבים מהגרים משתלבים בפועל בקהילות מקומיות ומשתתפים בפעילות דתית באופן רציף.

בעיה נפרדת הוצגה ביחס לעולי אתיופיה: לדבריו של הרב יהודה עמיחי, ראש מערך הגיור, העיכוב בגיורם נובע בעיקר מבעיות בקליטת המתגיירים במרכזי הקליטה. לדבריו, "יש אתיופים רבים שמגיעים עד שלב בית הדין, אבל לא מתגיירים ואז נתקעים שנתיים בלי מעמד ברור".

בית הדין לגיור בירושלים. גיון מעקב יתקיים בספטמבר,צילום: אורן בן חקון

לסיום, דרשה הוועדה ממשרד הפנים להעניק מעמד זמני לאנשים שנמצאים בהליכי גיור מוכרים גם לאחר כניסתם לישראל, ולעדכן את הכללים כך שלימודים מרחוק לא ייפסלו אוטומטית. דיון מעקב יתקיים בספטמבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר