"מעט ומאוחר מדי": המדינה ששילמה מיליוני יורו כפיצוי על רכוש שנגזל בשואה

ממשלת ליטא העבירה בשבועות האחרונים מענקים בגובה 7.5 מיליון יורו למאות שורדי שואה מליטא ובני משפחותיהם, מרביתם מתגוררים בישראל. המענקים בגובה של 20 אלף יורו הועברו כפיצוי עבור רכוש פרטי יהודי שנגזל מהם במהלך השואה ולאחריה.

תשלומים אלו התאפשרו בזכות חקיקה חדשה שעברה בסוף 2022, בעקבות שנים של מאבק ציבורי לפתוח מחדש את תהליך הפיצויים עבור שורדי שואה או בני משפחותיהם ממוצא ליטאי שאינם אזרחי המדינה.

הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (WJRO), שסייע במשא ומתן על ההסכם המקורי ופעל להגברת המודעות לתהליך ההגשה, מברך על צעד משמעותי זה לקראת עשיית צדק. "זהו רגע חשוב מאוד של הכרה", אמר גדעון טיילור, נשיא הארגון, "תשלומים סמליים אלו אינם יכולים למחוק את עוולות העבר, אך הם מהווים הכרה באובדן האישי העמוק שספגו יהודי ליטא וצאצאיהם, ומסייעים להשיב במעט את כבודם שנגזל".

930 בקשות הוגשו לקרן הרצון הטוב עד לסוף 2023 - המועד האחרון להגשת הבקשות. לאורך שנת 2024 עבדה הקרן בשיתוף פעולה הדוק עם ארכיונים ממשלתיים ורשמי מקרקעין בליטא, במטרה לאמת את תביעות הרכוש ולאתר את הזכאים. 340 בקשות נמצאו כזכאיות לקבל את המענקים - 240 מתוכן של אזרחי ישראל. בנוסף, יועברו 37 מיליון יורו נוספים במהלך שבע השנים הקרובות לטובת תמיכה בחיי הקהילה היהודית - כהכרה סמלית בנכסי יהודים ללא יורשים.

אחד האנשים שקיבל את המענק מליטא הוא יורם דוקטורי, נצר לד"ר אבא לפין, שהיה פעיל ציוני המקורב להרצל ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא, שביתו נחשב לאחד המפורסמים ועומד בשדרה הראשית של העיר.

"המשפחה שלי ברחה בעור שיניה לפני המלחמה, ומי שלא הצליח נרצח בשואה. מה שקיבלנו מגרד את הרף התחתון ביותר של הפיצוי ואינו משקף את מימדי הגזל ההיסטורי. זה מעט מדי ומאוחר מידי, למרות שההכרה הראשונית הזאת חשובה ויש משמעות לכך שהם ניאותו להכיר בגזל", אומר דוקטורי שמעריך את ערך הרכוש של משפחתו ב-60 מיליון דולר.

"מידי ביקור בקובנה, אנחנו חולפים על פנים הבתים וממשיכים להעביר אותם גם בירושות המשפחתיות, למרות שאינם בידינו. התשלום רק מדגיש את הפער בין העוול לבין הנכונות לתקן אותו", מוסיף דוקטורי שמציין שהכסף ילך לשיקום מצבות המשפחה בבית העלמין היהודי העתיק בקובנה וזכרון השואה.

"מאחורי כל תשלום עומד סיפור אישי שמשקף מורשת של אובדן - וצעד לעבר צדק", אמר הרב אנדרו בייקר, מנהל התחום הבינלאומי ליהדות בוועד היהודי האמריקני ויו"ר שותף של קרן הרצון הטוב. "היוזמה הזו מגלמת את מחויבותה הסמלית של ממשלת ליטא להכיר באובדן הזה".

"אנו גאים ביכולתנו להעניק את התשלומים הללו, ומודים לכל מי שהגיש בקשה ושיתף את סיפור משפחתו", אמרה פאינה קוקליאנסקי, יושבת ראש הקהילה היהודית בליטא ויו"ר שותפה של קרן הרצון הטוב. "העניין כאן הוא לא רק רכוש - אלא זהות, צדק והכרה".

לפני מלחמת העולם השנייה, חיו בליטא כ-220,000 יהודים. הקהילה הייתה אחת המרכזיות והמשפיעות ביותר באירופה. עד סוף המלחמה, כ-95% מיהודי ליטא נרצחו - מהשיעורים הגבוהים ביותר באירופה.