סערה ביהדות ארה"ב: איומים בחרם על בית דין שהתיר לכהן וגיורת להתחתן

סערה מטלטלת את העולם החרדי בארה"ב בעקבות מקרה מורכב שבו בית דין התיר לכהן להתחתן עם גיורת, לכאורה בניגוד להלכה. כעת מאיימים רבנים מוכרים על בית הדין כולו, וקובעים כי "בית הדין בית הוועד ד'ליקוואוד אינו בחזקת בית דין כשר, ואין חיוב להיענות להזמנה מהם".

הפרשה, שהובאה לאור במסמך מפורט בן 50 עמודים שחושפת תהליך מעורר מחלוקת שהוביל לאישור נישואין שגדולי הפוסקים מגדירים כ"פירצה חמורה בקדושת ישראל".

הסיפור החל כאשר החתן, הידוע כבן למשפחת כהנים, התארס לכלה שעברה גיור אורתודוקסי כשנתיים לפני האירוסין. אמה של הכלה עברה גיור קונסרבטיבי בשנת 2003, והבת עברה גיור נוסף "לחומרה" שנים מאוחר יותר. ההלכה ברורה שכהן אסור לשאת גיורת, ולכן בתחילה נראה שהנישואין לא יתאפשרו.

מאחורי פסק הדין עומד רב מלייקווד שהוציא היתר ראשוני בטענה שאין לחתן מעמד של כהן, משום שסבו נולד למי שאינה שומרת תורה ומצוות, ועל פי הרב משה פיינשטיין אין נאמנות לטענה שהוא כהן. כאשר החתן לא רצה לוותר על מעמדו ככהן ואף נשא כפיו בסוכות לאחר שניתן לו פסק זה, הציע הרב סברה שניה - שאפשר לסמוך על הגיור הקונסרבטיבי של האם, כך שהבת אינה גיורת אלא בת גיורת, שמותרת לכהן.

רבנים רבים התנגדו להיתרים הללו וחתמו על קול קורא בתחילת חודש כסלו. במכתב נכתב בין השאר כי משפחת החתן בחזקת כהנים ויש אף קבר של חמישה דורות שכתוב עליו "הכהן", וכי הרב משה פיינשטיין פסק שגיור קונסרבטיבי פסול לחלוטין ולא הייתה קבלת מצוות. עוד נכתב שאפילו אם הגיור הקונסרבטיבי היה כשר, אב הנערה הוא כהן, ואם התחתן עם גיורת, הבת תהיה חללה ואסורה לכהן.

המקרה הובא בפני בית דין מיוחד, שכלל שלושה דיינים. בית הדין חקר את גיור האם וכן את כהונת המשפחות המעורבות. לטענתם, הם מצאו ארבעה קווי הגנה עיקריים: הגיור של אם הכלה נעשה ע"י רבנים אורתודוקסים, לפי בדיקת DNA משפחת האם מקורה בספרד ויש מסורות המצביעות על מקור מרנו, אב הכלה אינו כהן בוודאות, ומשפחת החתן אינה בוודאות כהנים.

המסמך מפרט כיצד בית הדין עשה בדיקות נרחבות, כולל הקלטות טלפוניות חשאיות עם בני משפחה, בדיקות DNA, וחקירת שורשי המשפחה. לטענת המתנגדים, הבדיקות מבוססות על עדויות של אנשים חילוניים שאין להם נאמנות הלכתית, ושההוכחות שהוצגו מעוותות ולא מדויקות. הם טוענים שהחקירה התבססה על הנחות שגויות לגבי דמותו הדתית של סב החתן, ושהמסקנות נגד הכהונה מבוססות על עדויות חסרות יסוד.

בשלב מסוים החליט אחד מהדיינים מבית הוועד, שהיה קשור משפחתית לנושא, להעיד ולהסביר שאין כל ספק במשפחה ושהסב היה דתי כשהאב נולד. בית הדין החליט שמכיוון שיש בני משפחה בבית הדין, "אין בידינו להשלים את המחקר", ולכן בית הדין מסלק את עצמו מהעניין וכתב שאין היתר שאפשר לסמוך עליו בנושא זה.

למרות זאת, חלק מהדיינים המשיכו לומר במקרים רבים שיש היתר, ובסופו של דבר רב נוסף נעשה זה שמקדם את צד ההיתר על בסיס ממצאי בית הדין. השאלה הוצגה גם בפני רב מומחה בסוגיית יוחסין מארץ ישראל, והוא השיב בתשובה כתובה שלא רואה מקום להיתר בהתבסס על העובדות שהוצגו לו, וכי יש חזקת כהונה וכן "שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא".

כשבועיים לפני החתונה נערכה שיחת ועידה של ארבע שעות שכללה בני משפחה, כמו גם האיש שעשה את המחקר עבור בית הדין, וכמה רבנים מעורבים. המתירים הציגו את עמדתם, והמשפחה הציגה את טיעוניה הנגדיים, שענו באופן מוחלט על כל טענות המתירים. נראה היה שכל ההתנגדויות לכהונה נפלו לחלוטין, והקונצנזוס של המשתתפים בשיחה היה שהוא אינו כהן.

בשלב זה כתבו רבנים רבים נוספים מכתבים נגד ההיתר, כולל ארבעת ראשי ישיבת לייקווד ורבנים מובילים נוספים. בינתיים, החתן ומשפחתו, כמו גם המסדר קידושין, קיבלו הודעות ברורות מאחד הדיינים המודיעות להם שההיתר המקורי מבית הדין נותר בעינו, ולבסוף על בסיס הבטחות אלה, החתונה התקיימה כמתוכנן בפברואר 2024.

בעקבות המקרה, התפתחה סערה אמיתית ביהדות ארה"ב, עם קריאות לחרם על "בית הוועד דליקוואוד". גדולי הרבנים פרסמו מכתב חריף שבו הם הכריזו שמהיום ועד שיענו לדרישתם לברר את העניין במלואה, "בית הדין בית הוועד דליקוואוד אינו בחזקת בית דין כשר, ואין חיוב להיענות להזמנה שבא מהבית דין, וכן כל שטר המעיד על מעשה בית דין שיתכן שנעשה ע"י אחד מהדיינים הנ"ל אינו בחזקת מעשה בית דין כשר".

רבנים מובילים רבים חתמו על המכתב החריף, וביניהם ראשי ישיבות, ראשי כוללים ודיינים. הם דרשו שחברי בית הדין יציגו את כל החקירות, התהליכים, הראיות והממצאים שעליהם ביססו את פסיקתם שהתירה לכהן לשאת גיורת.
המסמך המפורט מציג ביקורת נוקבת על התהליך כולו, ומטען שההיתר מבוסס על עדויות לא מהימנות ועל פרשנויות מוטעות של הלכה.

הוא מפרט כיצד הגיור הקונסרבטיבי של האם נעשה ללא קבלת מצוות אמיתית, וכיצד הטענות נגד כהונת המשפחה מבוססות על אנשים שאין להם נאמנות הלכתית. עוד נטען שהחקירה לא נעשתה באופן יסודי ואובייקטיבי, ושהיו ניסיונות להסתיר מידע חשוב.

הפרשה עוררה גלי זעזועים בקהילות החרדיות בארה"ב, והועלו שאלות קשות לגבי תהליכי קבלת החלטות בבתי דין ורמת הקפדה על הלכות חמורות. מבקרי פסק הדין טוענים כי המקרה מדגיש את החשיבות של שמירה על סמכותם של גדולי הפוסקים ועל ההליכים המקובלים בפסיקה הלכתית. הסוגיה חורגת מהמקרה הספציפי ונוגעת לעצם הגישה במתן היתרים חמורים בהלכה, וקוראת לבירור יסודי על מנת למנוע פרצות דומות בעתיד.