יענקי מ"האח הגדול" הפתיע: "הייתה תקופה שהפסקתי לשמור שבת"

יענקי גולדהבר, האיש שפרץ את תקרת הזכוכית של הריאליטי הישראלי בעונה ה-13 של "האח הגדול", לא מפסיק להפתיע ולא רק את 90 אלף עוקביו באינסטגרם.

מי שהגיע מבני ברק החרדית, הפך בן לילה לסמל של דור שמסרב להסתפק בתשובות מוכנות ושואל שאלות גם כשזה כואב. בבית "האח הגדול" הוא היה החרדי הראשון, לימד את הדיירים לשיר ביידיש, שמר על כשרות וסירב לדבר בשבת גם כשזה דרש ממנו להתמודד עם מצלמות שלא תמיד ידעו להכיל את ההלכה. מאז, הוא כבר הספיק להתגייס לצה"ל, להפוך למשפיען רשת ולשאת על גבו את המתח שבין שני עולמות - חרדי וחילוני, מסורתי וחדשני.

דווקא בימים שבהם המציאות הביטחונית בישראל מתוחה, כשאמונה הפכה עבור רבים לא רק למפלט אלא לקרש הצלה, יענקי בוחר לדבר על גבולות, על שבירה ועל חיפוש עצמי. בסשן שאלות ותשובות שעלה אתמול (שבת) לסטורי שלו נשאל בלי פילטרים: "אתה שומר שבת?" התשובה שלו הייתה כנה ואולי אפילו מפתיעה: "בוודאי", השיב והוסיף: "לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חיפוש עצמי. הייתי בישיבה וניסיתי לשבור כל גבול אפשרי אז שברתי גם את הגבול הזה.

"כל התקופה הזאת הייתה כל כך קצרה כי למדתי והבנתי שהשבת היא באמת המרגוע הכי טוב לנשמה ולנפש. באמצע השבוע ובשבת אני שני אנשים שונים, וחוץ מזה שהשבת נותנת לי זמן לחשוב על עצמי ועל המעשים שלי", התוודה.

אבל השאלות האישיות והווידויים לא נגמרו בשבת. "חווית פעם דיכאון?", ביקשו עוקביו לדעת, שאלה שמגיעה בדיוק בזמן שבו החברה הישראלית כולה מתמודדת עם חרדה קיומית. גם הפעם יענקי לא התפתל או התחמק: "כן, חוויתי. אמנם אני לא רופא ולא יכול לתת עצה רפואית, אבל אני אסביר איך אני התמודדתי עם זה. הייתה לי תקופה שהייתי המון ברשתות החברתיות. כל הזמן קיבלתי הודעות אהבה והרבה יחס אישי ואז בבת אחת הכל נגמר. לא ידעתי איך להתמודד עם הדבר הזה ואז נכנסתי לסוג של דיכאון שאין לי באמת חברים, שאף אחד לא אוהב אותי ומה יהיה.

"זה לופ שקשה מאוד לצאת ממנו. מה שהייתי עושה - הייתי מרגיש בלילות שאני לא מצליח להתגבר על זה, הייתי מעיר את אמא שלי והיא הייתה יושבת איתי גם בשלוש או ארבע בלילה ומסבירה לי שהכל בסדר ויש לי משפחה טובה ואנשים עדיין טובים אלינו. משם למדתי שכל דבר אני צריך לקחת בפרופורציה הנכונה והכל בסדר. משתדל לא לקחת דברים ברצינות ואז הכל בא יותר בקלות".

הכנות הזו שמסרבת להסתתר מאחורי קלישאות, היא בדיוק מה שהפך את יענקי לדמות כל כך מסקרנת ולא פעם גם שנויה במחלוקת גם בתוך הקהילה שממנה בא. הוא דיבר לא פעם על הניכור שחווה מהחברה החרדית, על הדלתות שנסגרו בפניו אחרי שיצא מהקונצנזוס ועל המתח הבלתי נגמר בין הרצון להישאר מחובר לשורשים לבין הידיעה שהמסע האישי כבר לקח אותו רחוק מדי מכדי לחזור.

"נלחמתי המון בשביל שאוכל לחזור לשם", שיתף בעבר על הקושי שהוא חווה בניסיון להלך בין שני העולמות בחייו - החרדי מבית והחילוני אליו נחשף בעוצמה אחרי "האח הגדול", "ואז החלטתי לשחרר", סיפר. "הקהילה שהייתה הכי טובה בשבילי פעם כנראה כבר לא מתאימה לי יותר. יש לי היום רב ומורה דרך אחר שהוא יותר מקבל ובעזרת השם יהיה לי טוב במקום החדש שלי".

ואולי לא במקרה, בסוף הסשן, בחר יענקי לסיים בשיר "לילה שקט" של נועם בתן – שיר שמילותיו מהדהדות את הקונפליקט הפנימי, את השקט המדומה שמסתיר סערות ואת התקווה שגם בלילה הכי סוער אפשר למצוא רגע של שלווה. בעולם שבו אמונה הפכה למצרך נדיר, יענקי מבקש להזכיר לעצמו ולעוקביו שגם לשבור זה לפעמים להיבנות מחדש.