"מרגישה אשמה": התחושות הקשות של יהודים מרחבי העולם שנתקעו בישראל

בעוד שישראלים ויהודים רבים תקועים מחוץ לישראל בשל סגירת השמיים ובעקבות מבצא "עם כלביא", יש לציין גם את המצב ההפוך - לא מעט יהודים מרחבי העולם תקועים בישראל ללא יכולת לחזור לביתם.

יהודים בריטים התראיינו לכלי תקשורת מקומיים בבריטניה וסיפרו על התחושות הלא פשוטות, החרדות ואף רגשות האשמה. חנה זינגר, אם לשלושה מלונדון, טסה לישראל לבקר את אביה החולה ותכננה להישאר פה ארבעה ימים בלבד. יומיים לאחר הגעתה החל המבצע.

"הבנתי שאני לא אחזור הביתה כי הדבר הראשון שהם עשו היה לסגור את המרחב האווירי", היא מספרת ל"The Jewish Chronicle", "מעולם לא חוויתי דבר כזה". הכאב הגדול ביותר הוא הפרידה מילדיה - איב (10), עליזה (7) ועזרא (4). "אני מרגישה כל כך אשמה שאני לא איתם", היא מודה.

לא קיבלנו שום עזרה מהשגרירות. לא היה כלום מלבד הצהרה שאומרת 'אל תטוסו לישראל', וזה ממש 'מועיל' כשאנחנו כבר כאן", סיפרה באכזבה זינגר.

יהודים שכן הצליחו לצאת תיארו מסעות מתישים. סם ג'וזף, חובש מד"א מתנדב בן 31, נסע שעות מירושלים לעמאן שבירדן דרך מעברי הגבול הצפופים. "עוברים לירדן, משלמים עוד כסף ואז תופסים מונית של שעתיים וחצי לעמאן", הוא מתאר. מחיר הכרטיס שלו היה "יקר - פי ארבעה מהמחיר הרגיל".

יואל לוי (26) ממנצ'סטר סיפר ל"jewishnews": "להיות במקלט זה מפחיד, אבל גם מנחם באופן מוזר. הכוח של האנשים כאן מעורר בי השראה. אתה מוקף באנשים שעוברים את אותו הדבר. למחרת בבוקר, אתה רואה את העיניים העייפות מאחורי משקפי השמש, אנשים מותשים אבל עדיין מתפקדים".