יותר מ-600 ימים למלחמת חרבות ברזל, יהדות התפוצות וידידי ישראל ברחבי העולם ממשיכים להפגין מעורבות עמוקה ותמיכה במדינת ישראל. קהילות יהודיות ברחבי העולם התגייסו בצורה מרשימה - דרך תרומות כספיות, משלחות, יוזמות קהילתיות, חיזוק זהות יהודית ופעילות ציבורית גלויה. לצד התגייסות זו, קהילות רבות מתמודדות עם מציאות מורכבת של אנטישמיות גוברת - בחינוך, באקדמיה, ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי.
הקשר המחבר בין שנאת יהודית לשנאת המדינה היהודית נראה בולט מאי פעם. תופעה זו מצטרפת לקושי הגדול של תורמים לראות את הפילוג הפנימי, שהשפיע בעיקר בחודשים שלפני המלחמה על נכונות חלק מהתורמים להמשיך במעורבות פעילה.
היו"ר העולמי של קרן היסוד, סאם גרונדוורג, התייחס לאתגרי השנה האחרונה ובמיוחד לאתגרים שהיו לפני 7 באוקטובר, ובראשם התחושות שעלו בקרב תורמים נוכח המצב הפוליטי בישראל: "בהתחלה לא רציתי להאמין או להודות שזה השפיע על גיוס התרומות, אבל זו הייתה עובדה שלא יכולתי להתעלם ממנה.
"אני יכול לומר בבירור: חוסר האחדות, הריבים הפנימיים והפילוג בהחלט השפיעו לרעה על גיוס התרומות", הוסיף, "זה אפילו לא עניין פוליטי, זו פשוט העובדה שמבחוץ רואים את המחלוקות והפילוג, ולא רוצים להיות חלק מזה חוששים שכל כסף שיתנו ייצבע כפוליטי. לפני המלחמה ישבתי מול תורמים, ציונים מחויבים מאוד, שפשוט רצו לסגת לאחור מהתרומות לקרן היסוד".
למרות זאת, הנתונים מעידים על תמונה רחבה ומרשימה של מחויבות. לפי נתוני קרן היסוד, מאז תחילת המלחמה גויסו יותר ממיליארד שקלים מקהילות יהודיות וידידי ישראל ברחבי העולם. הכספים הופנו למאות פרויקטים של סיוע מיידי ושיקום ארוך טווח: אימוץ ותמיכה בישובים שנפגעו, ליווי לניצולי שואה ולעולים חדשים, תכניות קהילתיות בפריפריה, שיקום תשתיות שנפגעו ותמיכה חברתית ורגשית לתושבים שנפגעו ישירות מאירועי 7 באוקטובר.
קרן היסוד פועלת כיום ביותר מ-60 מגביות ב-45 מדינות, בשישה מרחבים גיאוגרפיים: אמריקה הלטינית, אירופה, אוסטרליה, צפון אמריקה (אל מול יהודי קנדה בלבד, בארצות הברית רק אל מול ידידי ישראל הנוצרים), המזרח הרחוק, וכן בקרב קהילות אוונגליסטיות פרו-ישראליות.
כמו כן, קרן היסוד מתמקדת בשלושה תחומי ליבה: חיזוק החברה הישראלית, העמקת הקשר עם התפוצות, והעלאת יהודים - כאשר למעלה מ-3.5 מיליון עולים הגיעו לישראל בזכות פעילות קרן היסוד מאז היווסדה.
גרונדוורג התייחס למצב הקשה שבו מצויות קהילות רבות ברחבי העולם: "בעשורים האחרונים, לאור העובדה שהשואה התרחשה כבר לפני כמעט 80 שנה, חיינו במציאות שבה אנטישמיות הייתה 'לא תקינה פוליטית'. הייתה 'מוקצית'. היום, אנטישמיות לא רק שלא מוקצית, היא מתרחשת ממש מול עינינו, בתקופה שלנו. ולמרבה הצער, זה מצב שהולך ומחמיר כבר כמה שנים".
לצד תופעות אלה, בקרן היסוד מצביעים גם על מגמות מעודדות: התחזקות הזהות היהודית, התעניינות בעלייה לישראל, הרחבת מעגלי המעורבות בקרב צעירים והעמקה של הקשר הרגשי עם ישראל. כמו כן הם מציינים כי נרשמת עלייה ניכרת בביקורי משלחות, בפעילות חינוכית יהודית, ובשיתופי פעולה עם קהילות שפעם עמדו מהצד וכיום מבקשות להיות חלק.
גם לאחר תקופה ממושכת של לחימה ואתגרים בזירה הבינלאומית והחברתית, קרן היסוד מדווחת על חיזוק מתמשך של שיתופי הפעולה עם קהילות יהודיות ברחבי העולם. שם, הם מדגישים את המחויבות להמשך הפעולה לחיזוק החברה הישראלית, שיקום אזורים שנפגעו, והעמקת הקשר עם התפוצות - תוך שמירה על אחריות הדדית והסתכלות ארוכת טווח.
גרונדוורג מסכם באופטימיות: "גם ברגעים הקשים ביותר, אנחנו רואים את הכוח של העם היהודי כשאנחנו מאוחדים - בארץ ובתפוצות. קרן היסוד תמשיך לחבר, לבנות ולחזק את החברה הישראלית, את הקשר עם התפוצות, ואת התקווה. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, לרבות שותפתנו האסטרטגית הסוכנות היהודית, הפועלים למען עתידה של מדינת ישראל, מתוך מחויבות מתמשכת ואחריות משותפת".