"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עתירה תקדימית בבג"ץ למאבק בסרבנות גט: "הרב הראשי אינו מוסמך לעכב גירושין שנפסקו"

העו"ד והטוען הרבני יהודה אבלס הגיש עתירה בעקבות מקרה של בעל המעוגן זה שלוש שנים בשל סירובה של אשתו לתת לו גט • הסיפור המלא

,עודכן
0השמעה
בג"ץ. צילום: ראובן קסטרו

מאבק משפטי חסר תקדים נגד תופעת סרבנות הגט הגיע השבוע לפתחו של בג"ץ. בעתירה שהוגשה נגד בית הדין הגדול לערעורים בירושלים נטען כי הרב הראשי, המכהן כנשיא בתי הדין הרבניים, אינו רשאי לשמש כערכאת ערעור על פסקי דין חלוטים שכבר קבעו חובת מתן גט.

את העתירה הגיש עו"ד וטוען רבני יהודה אבלס, חבר בוועדת בתי הדין הרבניים מטעם לשכת עורכי הדין, שנכנס זה עתה לתיק וראה את חומרת הבעיה, בשם בעל המעוגן זה שלוש שנים בשל סירובה של אשתו לתת לו גט.

במרכז הפרשה עומדים מספר פסקי דין חלוטים של בתי הדין הרבניים - האזורי והגדול - הקובעים במפורש כי על האישה לתת גט לאלתר, עוד לפני חלוקת הרכוש. למרות זאת, האישה מסרבת לציית להחלטות אלה ודורשת ערבויות כספיות של עד 5 מיליון ש"ח, בטענה שהבעל "מחביא" כספים.

העתירה מגדירה התנהלות זו כ"סחטנות כספית וניצול לרעה של ההליך המשפטי" ומתמקדת בהחלטה התמוהה של נשיא בית הדין הרבני הגדול, שסירב לאשר בקשת היתר לשאת אישה שנייה, בטענה כי יש להשלים תחילה את ההליך הרכושי - בניגוד גמור לפסקי הדין שכבר ניתנו.

העו"ד והטוען הרבני יהודה אבלס,צילום: סטודיו תומאס

בעקבות זאת, מתבקש בג"ץ לקבוע באופן מפורש כי לרב הראשי אין סמכות לשמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הגדול עצמו. כמו כן, מבוקש להוציא צו על תנאי המורה לבית הדין להסביר מדוע לא יבוטל פסק דינו המתנה את הגירושין בסיום הליך הרכוש.

המקרה משקף תופעה כואבת של עגינות שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. מדובר בזוג שנישא לפני יותר מ-20 שנה והתגורר בארה"ב, שם ניהל הבעל עסקי נדל"ן מצליחים. עם פרוץ מגפת הקורונה, חזרו בני הזוג לישראל בנפרד. למרות שהאישה עצמה היא שפתחה את תיק הגירושין לפני כחמש שנים, כעת היא מסרבת להשלים את התהליך, אף שבני הזוג פרודים כבר שלוש שנים.

הבעל, מיואש מהסחבת המשפטית, ביקש בתחילת החודש להוציא נגד סרבנית הגט צו מאסר, ולהטיל עליה שורת סנקציות חמורות: מניעת אפשרות להוציא דרכון, לחדש רישיון נהיגה, לפתוח עסק, למשוך צ'קים או להשתמש בכרטיס אשראי. בנוסף, הוא ביקש לעקל קצבאות וגמלאות, לתפוס נכסים בבעלותה ולהטיל עליה קנס על סרבנותה.

בג"ץ הורה ליועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים ולסרבנית הגט להגיש את תגובתם לעתירה עד ל-3 ביוני. ההחלטה שתתקבל עשויה לשמש כתקדים משמעותי במאבק בתופעת סרבנות הגט ובהגדרת גבולות הסמכות של ערכאות השיפוט הדתיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר